אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל

פרק ח · הלכה ז

הלכה ו

מתני' בין פצים לחבירו. כשמסדרין פצימין ועמודין וקורות ועושין סואר של קורות על הארץ ויש חלל בין זה לזה סומכין מתחתיו שלא יתעקם:

זכר לדבר. דחרס חשיב בחתיית האור:

לחשוף. לדלות:

מגבא. גומא שהמים נקבצין בתוכה:

גמ' מקדשין. מי חטאת בחרס שנשבר וראוי ליתן בין פצים לחבירו מפני שאינו מקבל טומאה. דשברי כלי חרס אינן מקבלין טומאה:

בכלי חרס קטן שהוא שלם. אפי' מחזיק כל שהוא מקדשין בו אם כן ה"ה כאן:

הוי וכו'. אלא אין טעמו של רבי שמעון בן לקיש אלא מפני שאין עליו תואר כלי וכתיב מים חיים אל כלי:

וקשיא על דר"י. דאמר דמקדשין בו:

לפסול את הגויה אינו פוסל. דהא בעינן שישתה דוקא רביעית משקין טמאין ואפ"ה מכשיר לקדש בו:

אלא רבי יוחנן סובר כרבי יוסי. דבכלי חרש אפי' בכל שהוא מקדשין:

ופריך כלום אמר רבי יוסי דמקדשין בכל שהוא דוקא בכלי שלם. אבל מנ"ל לר"י דאפילו בכלי שבור ואינו מחזיק רביעית דמקדשין בו ואנן בשבור קיימין:

תני רבי שמעון בן יוחי. דאין מקדשין כרשב"ל:

הדרן עלך פרק המוציא יין

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה