קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל
פרק ח · הלכה ד
מתני' דבק. גליד:
כדי ליתן בראש השבשבת. שבראש קנה של ציידין:
חרסית. לבינה כתושה:
לעשות פי כור. שהמפוח נכנס בו:
פטפוט. רגל למקום מושב הכור שהיו מושיבין אותו על כן הראוי לכך כגון טריפו"ס לשפות הקדרה:
סובין כדי ליתן ע"פ כור. של צורפי זהב. במקום שאין פחמין צורפן הזהב באש של סובין:
לסוד קטנה שבבנות. טופלת בסיד להשיר את השער:
כלכול. הצדעים:
אנדיפי. המצח:
גמ' חוורה. עפר לבן:
מותר לטלטלן בתוך הבית. שראויין לתשמיש ושם כלי עלייהו:
ובלבד מן המוכן. שהכינם לתשמיש מע"ש:
ותני כן. ותניא נמי הכי דבעינן מן המוכן:
בעשוי כביצה. סיד הנגבל במים ועשוי ביצים ביצים הוא עשוי לסוד כלכל:
בחביט. סיד הנימוח במים הרבה דהוא עשוי לסוד אנדיפי: