אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל

פרק ח · הלכה ד

הלכה ג

מתני' דבק. גליד:

כדי ליתן בראש השבשבת. שבראש קנה של ציידין:

חרסית. לבינה כתושה:

לעשות פי כור. שהמפוח נכנס בו:

פטפוט. רגל למקום מושב הכור שהיו מושיבין אותו על כן הראוי לכך כגון טריפו"ס לשפות הקדרה:

סובין כדי ליתן ע"פ כור. של צורפי זהב. במקום שאין פחמין צורפן הזהב באש של סובין:

לסוד קטנה שבבנות. טופלת בסיד להשיר את השער:

כלכול. הצדעים:

אנדיפי. המצח:

גמ' חוורה. עפר לבן:

מותר לטלטלן בתוך הבית. שראויין לתשמיש ושם כלי עלייהו:

ובלבד מן המוכן. שהכינם לתשמיש מע"ש:

ותני כן. ותניא נמי הכי דבעינן מן המוכן:

בעשוי כביצה. סיד הנגבל במים ועשוי ביצים ביצים הוא עשוי לסוד כלכל:

בחביט. סיד הנימוח במים הרבה דהוא עשוי לסוד אנדיפי:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה