אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת· רבי דוד פרנקל

פרק ז · הלכה ג

הלכה ב

מתני' כל הכשר להצניע. שהוא מין העשוי לצורך האדם:

ומצניעין כמוהו. כמות זה כלומר שיש בו שיעור הראוי להצניע:

אינו חייב אלא המצניע. אם נעשה חביב לאדם אחד והצניע חייב על הוצאתו אם חזר והוציאו אבל אדם אחר אינו חייב עליו דלגביה לאו מלאכה היא:

גמ' לעכו"ם איתאמרת. הא דתנן כל הכשר להצניע לאפוקי איסורי עכו"ם שאינו חייב עליהן:

לאיסורי הנאה איתאמרית. לאו דוקא עכו"ם דמאיסי וצריך לאבדן אלא אפילו שאר איסורי הנאה א"נ בעכו"ם אפשר דחייב כר' יהודה דאמר לקמן בפ' ר"ע המוציא משמשי עכו"ם כל שהוא חייב הלכך מוקי לה בשאר איסורי עכו"ם:

לשיעורין איתאמרית. לאפוקי כשאין בו כשיעור ה"ל אינו כשר להצניע:

אית תניי תני חייב חטאת. פי' דתני במתני' והוציאו בשבת חייב חטאת והיינו כרב חסדא דאיירי בשהוציא בכשיעור:

ואית תניי תני במתני' חייב חטאת בכל שהוא. דכיון דכשר להצניעו ומצניעין כמוהו חייב אפילו בפחות מכשיעור והיינו כר"ל ור"י ודלא כר' חסדא דהא לאו לשיעורין איתאמרית:

כגון המוך שהתקינה לנדתה. אתי לאפוקי מוך שהתקינה לנדתה שאינו כשר להצניעו:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה