קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבועות· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה ח
אם יודעים אתם לי עדות כו' פטורים. דכתיב והוא עד עד שייחד את עדיו:
והם יודעין לו עדות עד מפי עד כו' פטורים. שאם העידוהו לא היתה עדותן מועלת לו כלום:
ר' מנא פשיט מסיפא דתנן היה אחד מהן קרוב או פסול פטורין והא ודאי איירי בשאינו יודע שיודעין לו עדות דומיא דרישא שאינן יודעין לו עדות אלא מפי עד ואפ"ה אלו לא היה אחד מהן קרוב או פסול חייבין ש"מ טעמא דעמד בבהכ"נ כו' דפטורין לאו משום שאינו יודע שיודעין עדות אלא משום שאין מתכוין להן:
ר' יוסי. דייק ליה מרישא דתנן מפני שקדמה שבועה לעדות פטורים כשקדמה השבועה ודאי אין יודעין לו עדות בשעת שבועה ואפ"ה אם קדמה העדות חייבין ש"מ הא דפטורין בעמד בבהכ"נ כו' משום שאין מתכוין להן: