אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי דוד פרנקל

פרק י · הלכה ב

הלכה א

מתני' מברך על היום. בתחלה קדוש היום ואח"כ בורא פ"ה:

מברך על היין. מתחלה וה"ה למקדש על הפת וטעמייהו מפרש בגמרא:

גמ' גורם ליין שיבא. קודם סעודה:

וכבר נתחייב בקדושת היום. ועוד טעם אחר נותנים לדבריהם דמיציאת הכוכבים קידש היום ועדיין לא בא היין על השלחן וכשם שקודם לכניסה כך קודם לברכה:

שהיין גורם לקדושת היום שתיאמר. שאם אין לו יין או פת אינו מקדש והמקדש על הפת כמקדש על היין וברכת הפת קודם:

וקדושה אינה תדירה. ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם דכתיב במוספין מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד קרא יתירא הוא אלא ללמד דבשביל שהוא תדיר הקדימו הכתוב ומכאן אתה למד לכל התדירין:

מדברי שניהן. מדברי ב"ש וב"ה נלמוד דיין קודם להבדלה:

ה"ג וכאן הואיל והבדלה לא גרמה ליין שיבא היין קודם. וה"פ הואיל ואין הבדלה גורמת להביא היין שהרי אם אין לו אלא כוס אחד אותו כוס שמברך עליו ברכת המזון אומר עליו הבדלה א"כ אין הבדלה גורמת וגם אם אין לו יין צריך נמי להבדיל משא"כ בקידוש היום שאם אין לו יין או פת אין כאן קידוש כלל וכיון שאין הבדלה גורמת ליין א"כ יין קודם מפני שהוא תדיר:

וכאן הואיל והיין תדירה. שבכל יום הוא שותה יין:

הואיל ונתחייב בהבדלה עד שלא בא היין. דמשתחשך חייב בהבדלה ועדיין היין לא בא:

ה"ג וכאן הואיל והיין אינו גורס להבדלה שתיאמר הבדלה קודמת. וה"פ שמבדילין בלא כוס:

מדברי שניהן. מדברי ר' יוסי ור' מנא שמעינן דמבדילין בלא יין שהרי הם אומרים שאם אין לו יין נמי מבדיל:

היא דעתיה דרבי זעירא. כלומר ואף ר' זעירא גופא סבר הכי:

ואזלין מן אתר לאתר. הולכין ממקום למקום כדי לשמוע קידוש היום אם אין יין במקומו ל"א הולכין ממקום הסעודה למקום אחר לשמוע קידוש היום וחוזרין לבתיהן ואוכלין:

נהגין תמן. בבבלי:

ברכה אחת מעין שבע. מגן אבות:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה