אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי דוד פרנקל

פרק ט · הלכה ג

הלכה ב

מתני' חמץ ומצה עמו בבית. בגמרא יליף לה לטעמא דכולא מתניתין:

גמ' כתיב. בפסח שני לא ישאירו ממנו עד בקר דמיניה שמעינן שמצוה לאכול הפסח וזהו מצות עשה שבו שבפסח עצמו:

ועצם לא תשברו בו נמי מצות לא תעשה שבפסח עצמו:

יכול שאני מרבה לביעור חמץ וכו'. שהן מצות שחוץ מגופו של פסח:

הכי גרסינן דרבי ישמעאל אמר פרט וכלל הכל בכלל. וה"פ כאן כתיב תחילה לא ישאירו ממנו ואחר כך כתיב ככל חקת הפסח וסד"א דנעשה כלל מוסיף על הפרט ומרבינן הכל לכך כתיב על מצות וגו' ללמדך שאין לך במצות שעל גופו אלא אלו דאל"כ כל הני פרטי ל"ל:

ה"ג בין על הראשון בין על השני ענוש כרת ואית תניי תני על השני אינו ענוש כרת אלא א"כ לא עשה את הראשון מ"ד וכו':

חטאו ישא בשני. והכי מפרש לקרא וחדל לעשות הפסח ונכרת דהא קרבן ה' לא הקריב במועדו האמור בפרשה זו והיינו פסח שני וכי משמש בד' לשונות ולשון דהא אחת מהן:

חטאו ישא בראשון. דמפרש במועדו היינו פסח ראשון דכתיב ביה במועדו ואז חטאו ישא:

חטאו ישא בין על הראשון בין על השני. וה"ק וחדל לעשות הפסח ונכרת דלא עביד בראשון אי נמי קרבן ה' לא הקריב בשני חטאו ישא ומפרש כי בלשון אם כמו כי יקרא ולא אתי לפרושי טעמא למלתא קמייתא כמו ללשון דהא:

כי את קרבן וכו'. מפרש כי בלשון אי וקסבר לאו מלתא אחריתי היא אלא כרת דקמא תלי ביה ונכרת במזיד דראשון אם קרבן ה' לא יקריב גם בשני:

בא ליל פסח ללמד על מפלתו של סנחריב. שתהיה כליל פסח ולמדים ממנה שליל יום טוב של פסח טעונה הלל באכילת פסח:

מה זה. מפלתו של סנחרב צריך הלל על הנס אף ליל פסח צריכה הלל:

ואי מה זה פסח ראשון טעון חגיגה. אף פסח שני כן:

את שהוא טעון הלל. והיינו ליל של פסח ראשון שהוא יום טוב ומקודש טעון חגיגה אבל ליל פסח שני שאין טעון הלל אינו טעון חגיגה ודוחה את הטומאה. כך שנו בברייתא. ופריך אמרת כל עצמו של פסח שני לא בא אלא מפני הטומאה שהי"ל בראשון ואיך יחזור ויעשה בטומאה הלכך לא תני במתני' אלא ודוחין את השבת אבל טומאה אין השני דוחה:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה