אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים· רבי דוד פרנקל

פרק ג · הלכה ד

הלכה ג

מתני' שלש נשים לשות כאחת. כל אחת מלא התנור ואין כאן תימוץ אף ע"פ שהאחת ממתנת עד שיאפו השתים:

וחכ"א. אין להקל כ"כ שיהו לשות כולן כא' אלא ג' נשים עוסקות כל אחת בבצק שלה:

אחת לשה. האחרונה לשה כשחבירתה האמצעית מקטפת והשלישית שלשה תחלה אופה:

לא כל הנשים שוות. יש עצלניות ומחמיצות אם ישהו כל כך ויש תנור שאינו חם מהר ויש עצים שאינן נבערים מהר:

זה הכלל תפח. הבצק בידה שהיא רואה שרוצה לתפוח:

תלטוש. ידיה במים צוננין ותקטפנה ותצטנן:

גמ' תני הראשונה. שוהה הבצק שלה כדי שתסיק התנור פעם אחת:

והשניי'. שוהה בצק שלה כדי היסק דידה והיסק דחברתה ואפיי' דידה:

אם עשתה. הראשונה ככר ראשון בתנור והתחילה ללוש ככר שני נמצא שצריכה להמתין כדי ג' אפיות וכדי ג' הסיקין דשנייה ודשלישית והסיק דידה לצורך הככר האחרון:

תני גמרה לישתה. אדרבנן קאי גמרה זה האחרונה לישתה והשנייה קטיפתה דהיינו עריכתה והראשונה גמרה היסיקה אח"כ מתחלת הראשונה לאפות נמצא הראשונה שוהה בצק שלה כדי היסיקה וכו':

עשאה הראשונה. ככר הראשון לתוך התנור ואח"כ בככר השני זה הככר האחרון שוהה כדי שני היסיקות וב' אפיות:

תני ר' הושעי'. לדברי חכמים כשהראשונ' מתחלת לאפות באה אחרת ולשה תחתיהן שהרי אינו שוהה יותר מן האחרונה שלשה:

בחיטין שלשת קבין. שיעור עיסה של חיטין ללוש בפסח שלשה קבין ולא יותר שאינו יכול להשמ' מידי חימוץ:

ובשעורין שלשה קבין. שהשעורין קרובין להחמיץ יותר מחיטים:

בשיש בהן שמנונית. שהן חיטין טובים:

דאינון חטים. כלומר שהם חסרים וגרועים מלשון אני ובני שלמה חטאים:

דאינון רטישין. שהן כתותין ונטושין וקרובין להחמיץ ל"א שהוסרו קליפתן בכתיתה תחלה קודם שנטחנו וקמחן מנופ' ביותר:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה