אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי דוד פרנקל

פרק י · הלכה ה

הלכה ד

מתני' עומד אדם ברשות היחיד. בבית או על הגג ושוחה ונוטל חפץ ברשות הרבים כאן ומניחו כאן ואם על פי שאין ראשו ורובו עומד ברשות הרבים במקום החפץ ולא גזרינן שמא יביאנו אצלו:

ובלבד שלא יוציאנו. מד' אמותיו שהיה מונח בו:

וישתין ברשות הרבים. דמפיק מרה"י לרה"ר:

מי שנתלש רוקו. והוא שנתעגל ונתהפך בפיו:

עד שירוק. דכיון דלמשדייא קאי משוי הוא:

גמ' לא סוף דבר עומד וכו'. אין גירסת משנתינו דעומד אדם ברה"י וכו' נכונה אלא צריכין להגיה לא יעמוד אדם וכו' כך קיבלו מרבם:

מתניתא אמרה כן. ממתני' דלקמן מוכח דגרסינן לא יעמוד וכו':

דברי ר"מ. ומדסיפא ר"מ רישא נמי ר"מ וגזרינן שמא יביא אצלו במקום שהוא:

בפיחה. הא דאר"י אף מי שנתלש רוקו וכו'. לאו ברוק דק איירי דרוק אין בו ממש אלא בפיחה איירי והיינו רוק עבה שיצא בכח:

דלא כן. דאם לא כן:

ר"י כדעתי'. לא הוה ר"י לשיטתו:

דאמר משקה טופח חיבור. וא"א שלא יהיה בפיו טופח א"כ אף מה שנתעגל ונהפך בפיו עדיין הוא מחובר לרוקו שבפיו ולמה לא ילך ד' אמות אלא ודאי בכיחה איירי:

והן מתגלגלין. פי' מימי רגליו מתגלגלין:

סילון. צינור גבוה עשרה ורחב ד' דה"ל רה"י:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה