קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי דוד פרנקל
פרק ו · הלכה ט
מתני' זו לפנים מזו. פנימית פתוחה לחיצונה וחיצונה לרשות הרבים ודריסת רגלה של פנימית על החיצונה לצאת לרשות הרבים:
עירבה פנימית. לעצמה לטלטל בחצרה:
שתיהן אסורות. דהויא פנימית רגל האסורה במקומה שהרי לא ערבה לעצמה ואוסרת בדריסת רגלה על החיצונה:
מותרת לעצמה וכו'. דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת:
רבי עקיבה אוסר. דקסבר אף רגל המותרת אוסרת במקום שלא עירב' שם:
וחכמים אומרים אין וכו'. דקסברי אפי' רגל האסורה במקומה כגון שלא עירב' הפנימי' לעצמה אינה אוסרת על החיצונה:
גמ' דר' עקיבה היא. רישא דקתני החיצונה ולא הפנימית שתיהן אסורות אתיא כר"ע וכדפרישית במתני' וקשיא לי' מציעת' עירבה זו לעצמה וכו' כמאן:
דריסת הרגל אסורה ואוסרת. כלומר ג' תנאי בדבר ת"ק סבר דרגל המותרת אינה אוסרת ורגל האסורה אוסרת הלכך עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת לעצמה וזו מותרת לעצמה: