אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי דוד פרנקל

פרק ד · הלכה י

הלכה ט

מתני' מי שיצא חוץ לתחום. במזיד ומדעת שלא לשם מצוה:

שתים יכנס. משום הבלעת תחומין ור"א לטעמיה דאמר והוא באמצען:

מי שהחשיך. שהוא בא בדרך וחשכה לו חוץ לתחום:

המשוחות. מודדי התחומין לעיירות ועושין סימן לסוף התחום:

אינן ממצין את המדות. להציב הסימן בסוף אלפיים אמה אלא כונסין אותן לתוך אלפיים:

מפני הטועין. היינו טועי המדה והן המשוחות הקובעין התחומין ואמרינן לקמן בפ' כיצד מעברין אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה מ' חבלים יש לאלפים וכל חבל וחבל מתמעט שיעור ב' אחיזות שזה תופס מכאן וזה מכאן והאחיזה טפח וחצי אצבע של גודל הרי פ' טפחים ומ' אצבעות וד' אצבעות הם טפח הרי תשעים טפחים שהן ט"ו אמות:

גמ' ה"ג לא מר אלא שתים הא שתים וכל שהוא לא יכנוס. וה"פ לא אר"א אלא שתים יכנס הא יותר משתים אפי' כל שהוא לא יכנוס:

דהוא דר' לעזר. שכן יש לדייק מדברי ר' לעזר דאמר שתים יכנס ולא יותר:

אמרין דבתרא. כלומר אדדייק מרישא לחומרא דייק מסיפא לקולא דקתני שלש לא יכנס משמע הא שלש פחות כל שהוא יכנס אלא מהא ליכא למשמע מינה:

הוון וכו'. סברוהו למימר הא דאר"א שתים יכנס דוקא ביוצא חוץ לתחום אבל במחשיך חוץ לתחום אפי' אמה אחת לא יכנס דכיון דמעול' לא הי' בתוך התחום לא אמרינן הבלעת תחומין מילתא היא משא"כ ביוצא חוץ לתחום שהי' מעיקרו בתוך התחום אמרינן הבלעת תחומין מילתא היא:

אשכח. ברייתא דתני בה:

היא אדא היא אדא. כלומר דא ודא אחת היא:

מה דמר ר"ש. שאפי' ט"ו אמה יכנס דוקא במחשיך דאנוס הוא אבל ביוצא חוץ לתחום שיצא. במזיד לא יכנס:

אשכח. ברייתא דתני' בה דדא ודא אחת היא ואפי' ביוצא מתיר ר"ש בט"ו אמה:

הדרן עלך פ' מי שהוציאוהו

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה