אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה ב

הלכה א

מתני' הכשר מבוי. שיש לו ג' מחיצות והרביעית מפולשת לרה"ר:

בש"א לחי וקורה. דס"ל לב"ש דאסור לטלטל בלא ד' מחיצות שלמות מן התורה ואתאי הל"מ ואוקמתיה לרביעית ללחי וקורה. וב"ה ס"ל דמן התורה סגי בג' מחיצות ואתי הלכתא להוסיף ברביעית או בלחי או בהיכר מחיצה. ור"א נמי ס"ל כב"ש ובעי לחי מכאן ולחי מכאן וצריך שיהיו הלחיים לר"א והלחי לב"ה סמוך לכותל המבוי בפחו' מג"ט דאמרי' לבוד וה"ל כמחובר:

משום ר"י אמר תלמיד אחד. והוא ר"מ:

על מבוי שהוא פחות מד"א. ברחבו דסגי בלחי או בקורה אפי' לב"ש דקורה נמי משום מחיצה היא וכיון שאינו רחב כל כך סגי בקורה אבל ברחב יותר לא מינכרא מחיצתה עד שיסייעוהו הלחי לסתום וב"ה סברי כיון דאיכא ג' מחיצות דאורייתא בחד מינייהו סגי:

אר"ע על זה וכו'. ואיכא בין ר"ע לת"ק מבוי שהוא פחות מד"ט דלת"ק א"צ לחי או קורה ולר"ע צריך ל"א לר"ע א"צ לר"ז צריך:

גמ' מה לחיים. דקאר"א לחיים וקורה כב"ש או לחיים ולא קורה כב"ה:

ג' כר"י. ותו קמבעיא ליה אם בעי ר"א שיהו הלחיים רחבן ג' כר"י לקמן בפירקין א"ד בכל שהוא סגי כרבנן דפליגי אר"י:

לאובלין. מקום:

וכי מה ראיה רשות לשבת לבוא לכאן. שאין היכר רה"י לשבת בלחי אחד דאף בחול עושין כן ואין כאן היכר מחיצה:

כל שהוא סותם. בתמיה וכי כ"ש סותם אלא ברחבן ג' איירי ושני לחיין של ג' ג' ודאי דכסתומה היא שהרי נסתם רוב מעשרה טפחים:

והלכה כדברי התלמיד. דהיינו ר' יוסף [בן] פרידה דא"צ אלא לחי אחד:

ופריך דל כן וכו'. ל"ל למימר הלכה כדברי התלמיד כיון דלב"ה לא נפקא מידי דלכ"ע סגי לדידיה בלחי או בקורה ועכ"ל דקמ"ל אפי' לב"ש בפחות מד' סגי בלחי או בקורה וקשיא וכי איצטריך לאשמועינן דהלכה כב"ה ל"א כיון דב"ה ס"ל או לחי או קורה מאי איצטריך תו לאשמועינן דהלכה כתלמיד:

ר"ה בשם רב. תני בדרשב"ג מבוי שהוא פחות מד' אמות א"צ כלום לא לחי ולא קורה וסד"א הלכה כחכמים אליבא דרשב"ג קמ"ל הלכה כדברי התלמיד דלכולי עלמא בעינן בפחות מארבע אמות לחי או קורה:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה