קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה ו
מתני' דיני נפשות גומרין בו ביום כו'. אם זיכוהו ביום ראשון גומרין דינו מיד והולך לו אבל אם לא יכלו לזכותו ביום ראשון אין פוסקין דינו לחובה אלא מלינין את דינו עד למחר שמא ימצא בלילה זכות:
לא בערב שבת. שאין יכולין לגומרו למחר אם יתתייב שאין מיתות ב"ד דוחה שבת ולשהותו משנגמר דינו אי אפשר מפני עינוי הדין:
גמ' תני העד. שהעיד עליו אינו יכול ללמד עליו ולהביא ראיה בין לזכות בין לחוב ונראה הך סוגיא שייך לעיל סוף הלכה (ה') [ד] וכ"ה בבבלי:
שאף הוא. הנידון:
. ה"ג ת"ל אחד לא יעגה בנפש למות. וה"פ האי אחד קרא יתירא הוא דהא כתיב ועד דמשמע אחד אלא האי אחד על הנידון קאי שלא יענה בעצמו בין לזכות בין לחובה:
פעמים כו'. אין סברא לומר דקרא אתי למעט הנידון דפעמים שאדם רואה שעדים זוממים באים עליו ומרבה לדבר אולי ע"י כך יחזרו בהם וינצל ממיתה וקרא אתי לכדרבי ישמעאל ללמד כל מקום שנאמר עד הרי הוא שנים עד שיפרט לך הכתוב שהוא אחד כדאמרינן לעיל פרק זה בורר:
ה"ג ומנין שצריכין שני ימים סמוכים זה לזה שנאמר מלאתי משפט צדק ילין בה. וה"פ במתני' תנן אין דנין בע"ש לפי שאין יכולין לגמרו למחר בשבת וקשיא לגמרו באחד בשבת ש"מ דבעינן שיהא תחלת דין וגמר דין בשני ימים הסמוכים זה לזה מנ"ל ומשני מדכתיב צדק ילין בה דהיינו שמלין בה הדין לצדקו וכתיב ילין לשון יחיד לינה ולא כתיב ילון אלא כדאמרן:
והדא מתני'. ומשנתינו קשיא לר' אבהו דתנן לפיכך כו' ודוקא ד"נ הואיל וגומרין ביום שלאחריו אבל ד"מ מותר:
ותני ר"ח כן. בברייתא דר"ח מפורש כן דדנין ד"מ מבע"ש:
ומשני כאן להלכה. הכא דאר"ח דנין היינו להלכה אם דנו דיניהם דין:
כאן למעשה. הא דא"ר אבהו אין דנין היינו שאין מורין כן לכתחלה לפי שהדין צריך מתון ועיון ואתי לאימנועי מצורכי שבת ויו"ט או מפני שטרוד בהם אין לבו פנוי כל כך לעמוד על אמתתו:
וייהרג למוצאי שבת. דהיינו באחד בשבת ביום:
ומשני אם. נאמר כן נמצא אתה מענה ומעכב דינו שהרי יודע שימות:
וייהרג כשבת. מק"ו כדמסיק:
רציחת מצוה. להרוג מחוייבי מיתות ב"ד:
שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות. אפילו כהן ועבודה בידו ורוצה לעבוד מביאין אותו לידון בב"ד:
מכאן. ממתני' שמעינן שמיתת ב"ד אינו דוחה את השבת:
מ"ט. מנ"ל:
נאמר כאן. בשבת לא תבערו אש בכל מושבותיכם:
ונאמר להלן. בפרשת רוצחים גבי מיתות ב"ד והיה אלה וגו':
מה. מושבות האמור להלן בב"ד:
אף. מושבות האמור כאן בב"ד הכתוב מדבר ואמר רחמנא לא תבערו אפי' לשריפת מיתת ב"ד וה"ה שאר מיתת ב"ד: