קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה ה
מתני' דנין ביום. משא ומתן של דין דכתיב ביום הנחילו את בניו:
וגומרין בלילה. אם רצו ובגמרא יליף לה:
וגומרין ביום. דכתיב והוקע אותם לה' נגד השמש:
גמ' ה"ג מנין שאם טעו ודנו בלילה שדיניהם דין ת"ל ושפטו את העם בכל עת ופריך אית קרא לשעבר אמר רשב"י כיני מתני' מנין שדנין ביום וגומרים בלילה ת"ל ושפטו את העם בכל עת. וה"פ מנין שאם טעו כו' כן הוא בברייתא ופריך ואית קריא לשעבר ושפטו לכתחילה משמע ואת דרשת ליה בדעבד ומשני רשב"י כן היא הגירסא בברייתא מניין שדנין כו' וקרא אתיא שגומרין בלילה אפילו לכתחלה:
אמר. מאן דהו דבר זה ראוי לאמרו וגירסת הרא"ש אמרין הדא אמירה ופי' דבר זה יכול להיות והראשון נ"ל: