קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה ד
מתני' נאמן עלי אבא. להיות דיין או עד בדבר אע"פ שהוא פסול מן התורה:
נאמנים עלי שלשה רועי בקר לדון דאלו לעדות כשרים הן כדמסיק בגמרא:
יכול לחזור בו. אפילו לאחר גמר דין:
אינו יכול לחזור בו. לאחר גמר דין אבל קודם גמר דין לד"ה יכול לחזור בו:
דור לי. לשון שבועה:
יכול לחזור בו. ולישאל שבועה גמורה:
גמ' בפני שנים יכול לחזור בו. לדברי הכל אפי' לאחר גמר דין:
בפני ג' אין יכול לחזור בו. לאחר גמר דין לחכמים:
בשלא נטל מזה ונתן לזה. כלומר נאמן עלי אבא ואביך שאם יזכוך יהא מחול לך מחלוקות וקאמרי רבנן אינו יכול לחזור בו דהא זכה זה במה שבידו מכיון שיצא זכאי:
אבל נטל מזה כו'. כלומר באתן לך דצריך ליטול מזה וליתן לזה לד"ה יכול לחזור בו הואיל והוא מוחזק אין כח לתובע להוציא אלא בדיינים כשרים:
ה"ג אפי' נטל מזה ונתן לזה אינו יכול לחזור. וה"פ בין במחול לך בין באתן לך מחלוקות:
קיטה במקטיה דנקום. ציערו בצער גדול עד שקיבל עליו יכול לחזור בו אפי' במחול לך והוא מלשון על מנת למיקט:
ואין לי עסק עמך. תביעתו מחול לך פליגי:
. ואני מקבל עלי. ואתן לך תביעתך לדברי הכל אינו יכול לחזור בו שהיה רוצה להודות על תביעת חבירו אלא שהיה בוש להודות לכך אמר אקבל מה שיאמר אביך דמסתמא יאמר שהדין עם בנו:
לא מצינו עדות יוצא מפי קרוב. עכ"פ ע"פ עדות קרוב אתה בא לחייבו לפיכך יכול לחזור בו: