קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוכה· רבי דוד פרנקל
פרק א · הלכה יא
בית שנפחת. גגו באמצעו והדפנות רחוקות מן הסכך כשר:
אם יש בין הכותל לסכך כשר ד"א פסולה פחות מכאן כשרה בגמ' מפ' טעמא:
וכן בחצר. שהיא מוקפת אכסדרה. וסיכך באוירה של חצר רחוק מכתלי האכסדרא ואכסדרא הוא מקום מוקף מג' מחיצות:
סוכה גדולה כל שאילו ינטל הסכך פסול ישאר בה ז' טפחי' על ז' טפחים זו היא סוכה גדולה:
גמ' ה"ג אויר פוסל בג' טפחים. אויר הנמשך על פני כל הסוכה והוא ג"ט פוסל הסוכה כולה:
סכך פסול. אינו פוסל אותו כל הסוכה אלא בד"א:
מהו לישן. תחת אויר הפחות מג' אע"ג דמצטרפין אותו לסוכה:
הרי טיט הנרוק יוכיח. טיט שראוי להוריקו מכלי אל כלי כגון שהוא רך:
משלי' במקוה. שיעור מ' סאה:
ואין מטבילין בו. במ' סאה שכלו טיט נרוק דהכי תנן במסכת מקואות אלו מעלין ולא פוסלין השלג והברד והגליד והכפור והמלח וטיט הנרוק ומעלי' היינו משלימין אשלומי אין בפני עצמו לא א"נ דטיט הנרוק אפי' בשעה שמצרף אין מטבילין בו:
מפני שהיא נראית דופן עקומה. לכך מתירין במתני' אפי' ד"א שאנו רואי' תקרת הבית כאלו נעקם ראש הדופן ובא עד הסכך כשר אבל סכך פסול כשהוא באמצע פוסל בד' טפחים:
אר"י ולמה לית אנן אמרין הטעם דמכשיר במתני' עד ד' אמות משום דאין סכך פסול פוסל אלא בד"א דד"א הוי שיעור לפסול וכר"ח ואפי' באמצע לא יפסול בפחות מד' אמות: