אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוכה· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה ב

הלכה א

מתני' ב"ש פוסלין. דבעי סוכה לשמה וזו סתם נעשית ואלו תוך ל' לחג כיון ששואלים בהלכות החג ל' יום קודם לחג סתם העושה סוכה לשם חג הוא לאו לשם חג הוא:

וב"ה מכשירין. דלא בעינן סוכה לשם חג:

גמ' צריך לחדש בה דבר. אפי' ב"ה דמכשירין סוברין דלמצוה מן המובחר צריך לחדש בה דבר:

מ"ד. דבכל שהוא סגי לחדש סובר דצריך לחדש ע"פ כל אורך או רוחב הסוכה:

אף במצה הישנה נמי פליגי ב"ש וב"ה דלב"ש פסולה ולב"ה כשרה:

ד"ה היא. דבמצה הישנה פסולה שאם לא עשאה לשם חג:

דבר ברור שלא דקדק. בעשייתה ובשמירתה כהלכה ויש לחוש לחימוץ:

סוכת הרועים. שעשו סוכה בשדה לישב בתוכה מפני השרב ומשמרים צאנם:

עשויים כהלכתה כשרה. אבל מן הסתם אין סומכין על הכותים שאומרים שהיא כהלכתה דקסבר כותים גירי אריות הם א"נ חשודים אלפני עור א"נ לאחר התקנה:

א"צ לברך עליה עוד מעתה. דכחד יומא נינהו וסגי בברכה של יום הראשון:

וזמן. גם זמן צריך לברך בשעת עשייה:

מכיון שחשיכה וכו'. מבעיא ליה אם בירך זמן בשעת עשייה אם צריך לחזור ולברך זמן מבערב בליל ט"ו כשנכנס לסוכה או לא:

עביד לה שמוע'. כלו' אמר הלכה זו משמיה דאחרים כדמסיק:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה