אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי דוד פרנקל

פרק ט · הלכה יב

הלכה יא

מתני' סנהד'. שם הדיינים ונקראים כן ששונאים הדרת פנים בדין:

גמ' זקנים משער שבתו וגו'. כלומר ממאי דמשבטלו סנהדרין כתיב ומייתי ראיה מדכתיב זקנים משער שבתו ובחורים מנגינתם שמעינן מזמן שבטלו הזקנים משער דכתיב שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אז בטלו הבחורים מנגינתם:

דברי נבלה. ליצנות לפיכך נתבטל כל השירים מבית משתאות:

אלא מאותו האיש. המדבר נבלה היו הב"ד מענישים אותו:

עכשיו. שנתבטלו הסנהדרין ואין עונשין אותו בעה"ז כפרעין מלמעלה ממנו וממשפחתו כדכתיב ואם העלם יעלימו וכו' ונתתי פני באיש ההוא ובמשפחתו:

היו פוסקין שמחה כנגדה. כדתניא במגילת תענית:

משבטלה אלו ואלו. סנהדרין ושמחות על הצרות שעברו כדמפרש בסמוך טעמא:

וכי מה היתה סנהדרין גדולה מועלת. בא לפרש למה כשהיו סנהדרין נפרעין ממנו לבדו ולא ממשפחתו:

בכל מיתה שירצו. דאפילו ע"ה דאינם יודעין באיזו מיתה ימות מוטל עליהם להמיתו בכל מיתה שירצו:

משלו משל למה"ד. למה ביטלו השמחו' שקבעו כנגד הצרות שעברו לפי שהצרה הבאה קשה מאותה שעברה:

והיה קשה מבעל האגמון. ולא נתיסר בעונש זה ונמסר לבעל הזמורה והוא מקום תפיסה שנדחק שם בזמורות של העץ:

וסטרו. והכהו ברצועה:

מסרו לשלטון. להשר לדונו דיני נפשות:

והחזירו לקמין. מקום שיצא ממנו עשן הכירה והתנור ואם שוהא אדם שם שעה אחת מיד מת וכ"ה בערוך וכן בלעז קורין אותו קמי"ן:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה