קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה· רבי דוד פרנקל
פרק ז · הלכה ח
מתני' עד שמע. ומחבר עמה פ' והיה אם שמוע שיש בפ' שמע קבלת עול מלכות ובוהי' אם שמוע קבלת עול מצות ומדלג וקורא עשר תעשר ומשם מדלג וקורא כי תכלה לעשר ואח"כ ברכות וקללות שהן קבלת גזרות ועונשים של תורה וקורא פ' המלך שום תשים עליך מלך ואח"כ מברך הברכו' שכה"ג מברך:
גמ' ע"י שיצאו ישראל. משביעית שלא נתנו תרומו' ומעשרות קורא פרשיות אלו בשמיני' שלא לשכח מצות המעשרות:
ואינו צריך להבדיל. דקס"ד דשנת שמיטה ויובל סופו במוצאי י"ט הראשון של חג הסוכות כדכתיב מקץ שבע שני' במועד שנת השמיטה משמע דעד המועד השמיטה א"נ דמוסיפין מחול על הקדש וכתיב וקדשתם את שנת החמשים שנה דצריך קידוש ב"ד וכי היכא דמקדשין בתחלתו צריך להבדיל בסופו נמצא דלפעמים איכא תשעה ברכות:
א"ל כבר הבדיל מר"ה. דיובל מסיי' בר"ה דכתיב וקדשתם את שנת החמשי' שנת חמשי' מקדש ואינו מקדש שנת חמשי' ואחת וכ"ה בבבלי בר"ה פ"ק:
הדרן עלך פרק אל נאמרין