קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי דוד פרנקל
פרק ב · הלכה ג
מתני' מעשה באשה אחת כו'. מתני' חסורי מחסרא וה"ק אם הי' שיכור ואמר הריני נזיר ממנו אינו נזיר שלא היה דעתו אלא לאסור אותו הכוס עליו בלבד וכי היכי דלא ליתי לי' כוס אחרינא אמר הריני נזיר ומעשה נמי באשה א' שאמרה כו':
גמ' ה"ג מתני' בשיכול אבל אם אינו יכול הדא היא דתנינן כו'. וה"פ רישא מזגו לו את הכוס איירי בשיכול לשתות ואמר הריני נזיר הוא דהוה נזיר אבל אם אינו יכול לשתות כגון שהוא שכור היינו דתנן ומעשה כו' כדפרישי' במתני' אפי' קרבן אינו. אם רוצה אח"כ לשתות הכוס מותר בו שהרי לא הוציא לשון קרבן מפיו אלא לשון נזירות ואין לשון נזירות מתפיס בקרבן: