קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר· רבי דוד פרנקל
פרק ב · הלכה ב
מתני' אמר אמרה הפרה הזו הריני נזירה אם עומדת אני. היתה פרה רבוצה ואינה רוצה לעמוד אמר פרה זו סבורה שלא תעמוד ואומרת בלבה הריני נזירה אם עומדת אני ואני אומר הריני נזיר ממנה אם לא תעמוד וכן דלת נעולה שאינה יכולה להפתח ואמר סבורה דלת זו שלא תפתח ואמרה הריני נזירה אם נפתחת אני ואני אומר הריני נזיר ממנה אם לא תפתח אח"כ עמדה הפרה מאליה או שהעמידוה אחרים ולא העמידה הוא וכן הדלת נפתחה מאיליה או שבא אחר ופתחה ולא פתחה הוא:
בש"א נזיר. לטעמיהו דסברי באומר הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבלה הוי נזיר הואיל והוציא נזירות מפיו ואין אדם מוציא דבריו לבטלה:
אר"י כו'. לא נחלקו ב"ש וב"ה לענין נזירות דאינו נזיר כי פליגי באומר בלבי היה שתהיה בהמה זו קרבן אם לא תעמוד בש"א הואיל ולא העמידה הוא הוי קרבן ובה"א הואיל ועמדה אינה קרבן:
גמ' ראה עכו"ם עובר כו'. מיבעיא ליה ראה ישראל עכו"ם עובר ואמר ראה מה העכו"ם אומר הריני נזיר לב"ש הוה נזיר או נאמר מאחר שאין העכו"ם נוזרין נזירות כדתנן סוף מכילתין הלכך לא אמר כלום:
נשמעינה מן הדא. תא שמע ממתני' וכא. וה"נ אע"פ שאין העכו"ם נוזרין הואיל והישראל הוציא נזירות מפיו ה"ז נזיר:
ראה ישראל עובר כו'. תו מיבעיא ליה ראה ישראל עובר ואמר ראה מה ישראל זה אומר הריני נזיר האומר כך נזיר מפני שהוציא נזירות מפיו או נאמר אפי' בישראל אינו נזיר שאינו אלא כשונה דברי ישראל העובר אבל הוא לא קיבל נזירות על עצמו:
ה"ג נזיר מאחר כו' אפי' כן אינו נזיר דאינו אלא כשונה דבריו:
ופשיט כך אני אומר אם היה קורא בתורה והזכיר נזיק נזיק. בתמיה מי הוה נזיר אף זה אינו נזיר דאינו אלא כשונה דברו:
איש. שאמר הריני נזירה שהוא לשון אשה מהו שיהא נזיר:
ופשיט תמן אמרין. כשנזיר עובר הא נזירה איעבר ש"מ דשייך לשון אשה באיש:
כל עצמו. עיקר נזירות בתורה הכתוב גבי אשה נמי כתיב בלשון איש דכתיב איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר ולא כתיב באשה נזירה:
עד שתעמוד הפרה עד שתפתח הדלת. משמעות מתני' אם עומדת הריני נזיר א"כ כשעמדה ודאי דהוה נזיר ומ"ט דב"ה:
נשמעינה מן הדא. דתנן לקמן פ' ב"ש היו מהלכין בדרך ובא אחד כנגדן אמר אחד הריני נזיר שזה פלוני ואחד אמר הריני נזיר שאין זה פלוני כו' בש"א כולן נזירין דנזירות בטעות הוי נזיר:
אלא מי שלא נתקיימו דבריו. וקשי' אמאי הוה נזיר הא לא נתקיימו דבריו:
ה"ג כיני מתני' מי שנתקיימו דבריו לשון הפוך הוא דלא מלה קברת ברה. וכ"ה לקמן סוף פרק ה' וה"פ כן צריך להיות מתני' בית הלל אומרים אינן נזירין אלא מי שנתקיימו דבריו ולשון מתני' הפוך הוא כדרך בני אדם שאומרי' על אשה שמת בנה בלא דבר קבר' ברה והכוונה וכי בלא דבר קברה ברה בודאי יש טעם בדבר ה"נ אינן נזירין אלא מי שלא נתקיימו דבריו אבל מי שנתקיימו דבריו נזיר:
ה"ג וכא אם לא עמדה הפרה אם לא נפתח הדלת. וה"פ ה"נ הפרה אומרת הריני נזיר' אם עומדת אני ואני אומר הריני נזיר אם לא תעמוד וכן בדלת א"נ הריני נזירה אם עומדת אני בתמי' אלא הריני נזירה אם לא עמדה אני. ובבבלי בסוגיין מוסיף תיבת לא במתני' ומחסר תיבת לא ממתני' דס"פ ב"ש:
נדור ונזיר. אף הפרה אסורה עליו כקרבן: