אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל

פרק יא · הלכה ג

הלכה ב

מתני' אינו יכול להפר. שהרי יכולה להתפרנס משל בעל דבעל לאו בכלל בריות הוא ואין זה נדר עינוי נפש:

ה"ג יכולה ליהנות בלקט שכחה ופיאה. בגמ' מפרש:

קונם כהנים ולוים נהנים לי. כי היכי בקונם שאיני נהנה לבריות מותרת במתנת עניים ה"נ המדיר כהנים ולויים מנכסיו מותרים במתנת כהונה ולוייה:

גמ' כיני מתניתא. כן היא מתני' ויכולה היא ליהנות וכו'. וה"ק ועוד טעמא אחרינא איכא בקונם שאיני נהנה לבריות שאינו יכול להפר שהרי יכולה היא ליהנות מלקט שכחה ופיאה שזה אינו נהנה מן הבריות דמתנת עניים נינהו והתורה זכתה בהן:

לית כאן מעשר עני. במתני' ל"ג מעשר עני א"נ סמי מן הברייתא מעשר עני:

מעשר עני ניתן בזכיה. שהבעלים נותנין אותו לעני שירצו דכתיב ביה נתינה ונתת ללוי לגר וכו' וה"ל נהנה מן הבריות אבל בלקט שכחה ופיאה לא כתיב נתינה אלא לעני ולגר תעזוב אותם ואין בהן טובת הנאה לבעלים:

אין אדם נותן וכו'. ואפ"ה אסור ליהנות במעשר עני כיון שיכול ליתנו לכל מי שירצה ה"ל כנהנה מן הבריות:

לו יהיה. למאי הא צריך ליתנם לכהן אלא לו יהיה לטובת הנאה:

לו יהיה ליתנם לכל מי שירצה. אם הרבה עניים עומדים לפניו יכול ליתן לכל מי שירצה אבל לא בטובת הנאה:

מתני' קשיא לריב"ח כו'. יטלו בע"כ. ואס"ד דאית ליה בהו טובת הנאה כהנים שנאסרו בהנאתן איך נוטלין תרומתו:

באומר. שאינו רוצה ליתן תרומות ומעשרות כלל א"כ אין לו בהן טובת הנאה ונוטלין בע"כ:

תדע. שהוא כן דטובת הנאה ממון:

יטלו אחרים. אבל המודרים לא ש"מ דטובת הנאה ממון:

אומר הוא. ישראל זה לישראל אחר:

ומשני פתר לה. בשכבר רצה ליתן המחצה לבן בתו הכהן הלכך מותר ליתן לו סלע שיתנהו כולו ולא מיחזי כנוטל שכר מקדשיו שהרי בלאו הכי היה דרכו ליתן לו מתנותיו:

ה"ג כהן לישראל אסור. סיפא דברייתא דבסמוך ושנויה בבכורות דס"ד דוקא לישראל מותר ליתן סלע שיתן לבן בתו כהן אבל כהן לא יתן לישראל סלע שיתן לו מעשרותיו או אפי' לכהן אחר:

מה אמר ר"י. איך יתרץ ברייתא זו דמשמע דאין לו בהן טובת הנאה:

הכין אגיבון. כך השיבום ר"ז על הא דפריך אר"י מרישא דברייתא דהשתא גם סיפא קשיא לרבי יוסי ב"ח כהן לישראל מ"ט אסור אלא ודאי כיון דחזיה לדידיה נראה ככהן המסייע בבית הגרנות:

אוף. אף רבי יוחנן דאמר אין אדם נותן מעשרותיו בטובת הנאה לאו מקרא יליף אלא משום מראית העין שנראה כמוכר קדשיו וברייתא דינא קאמר דישראל לישראל מותר וכהן לישראל מדינא אסור דכהן המסייע מקרא יליף דאסור דכתיב ואת קדשי בני ישראל לא תחללו וזהו חילול שנותן מעות עבור המתנות:

ועוד. מהא שמעינן דאסור לכהן ליתן לישראל סלע שיתן לו מתנותיו:

המסייעין לגרנות. לדוש ולזרות כדי שיתנו להן תרומות ומעשרות:

ה"ג ואם נתן חילל ועליהן הכתוב אומר ולא יחללו וכו':

ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו. כ"ה בתוספתא פ"ד דדמאי וקדריש יורו מלשון רוה:

ג' פורעניות. נגד ג' עבירות בשחד ישפטו במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסומו ג' פורעניות ציון שדה תחרש עיין תהיה ולבמות יער:

מתני'. סוף פ"ב דקידושין:

המקדש בתרומות וכו' ובמתנות. זרוע ולחיים וקיבה:

אע"פ ישראל. קס"ד אפי' ישראל שקידש באחת מאלו מקודשת אע"פ שאין לו בהן אלא טובת הנאה וגם היא לא זכתה בהו אלא טובת הנאה שהרי צריכה ליתנם לכהן וללוי ש"מ דטובת הנאה ממון בעלים הוא:

פתר לה. תפרש למשנתינו בישראל שנפלה לו תרומה מאבי אמו כהן ומעשרות מאבי אמו הלוי דשלו הן:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה