קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל
פרק ט · הלכה ט
בנות ישראל על שאול בכינה. המלבישכן שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן:
והיה מעלה להן מזונות. משלו ונתאדם הגוף ונתעדן הבשר וזהו המלבישכן שני עם עדנים:
מה ת"ל המעלה וכו'. שאין סברא לומר שנתן לכל נשי ישראל עדי זהב:
ומשני שאין תכשיט נאה וכו'. וה"ק ע"י שנתייפו ממזונותיו ותכשיט נאה להן היו בעליהן נותנין להן עדי זהב להתנאות בהן:
בניות. בנאות שבישראל והן הסנהדרין א"נ לשון בנין הוא שת"ח נקרא בונים כדאמרי' בעלמא אל תקרי בניך אלא בונייך וזה נ"ל:
היה רואה כת. ת"ח היה מאכילן ומשקן ועי"כ היו דברי תורה שנונים בפיהם והוציאו דברים חדשים הנקראים עדנים:
ומה ת"ל המעלה עדי זהב. שאין סברא שהלביש הסנהדרין עדי זהב שאין זה מלבוש ת"ח:
ומשני שהיה שומע וכו'. והקילוס הזה מיקרי עדי זהב כדכתיב תורי זהב נעשה לך:
הדרן עלך פרק ר"א