קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל
פרק ט · הלכה ח
מתני' מעשה באחד שנדר וכו'. חסורי מחסרא וה"ק ר' ישמעאל אומר אפי' כעורה ונעשית יפה שחורה ונעשית לבנה ומעשה נמי וכו' דת"ק לא שרי אלא בשהיתה יפה בשעת הנדר שהנדר בטעות ור"י מתיר אפי' היתה כעורה בשעת הנדר ואח"כ נעשית יפה דכיון שביד אדם ליפותה ה"ל כאלו היתה יפה בשעת הנדר:
גמ' ה"ג עשה לה שן של זהב. וה"פ שנפל שינה והושיבו לה שן אחר במקומו ועי"כ היתה כעורה ועשה לה ר"י משלו שן של זהב במקומו וייפוה:
א"ל זכה במה שעליה. כלומר שאף השן של זהב נתון לו במתנה: