אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל

פרק ז · הלכה ג

הלכה ב

מתני' בשק ביריעה ובחמילה. בגדים גסים ועבים הם ואין בני אדם רגילים להתכסות בהם:

מותר בגיזי צמר. שלא נתכוין אלא לבגד צמר:

הכל לפי הנדר. לפי שעת הנדר. אם ניכר שמחמת כובד משאו נדר מותר להתכסות:

גמ' ובסקורטיי'. חלוק של עור שלובשים העבדנים על בגדיהם:

ובפמליי'. בגד של הפרשים שלובשין אותו למעלה ממתנים עד ירכים ויש לו שנצין:

בפסיקיי' ובפונדה. הם מלבושים של עור:

ומותר באלו. שאין אלו בכלל מלבוש:

קונם כסות שאיני לובש. או שאמר קונם לבוש שאיני מתכסה מהו שיהא אסור במלבוש ובכסות או לא:

מה אית לך. כלומר מהו הלבוש הלזה שראוי להתכסות בו וביוצא ממנו וקאמר כגון הנך עורות שהעור עצמו ראוי לכסות וגם הצמר הדבוקה בו:

כגון אילין סוסרנה. הן כתנות של עור ובהן נוצה מעזים שאינן ראויין להתכסות:

כגון הדין צמר גפן. שהעץ שצמר גפן בתוכו אינו ראוי להתכסות:

כיני מתני'. כן היא מתני' ולא כמו שהיא שנויה אלא כדמסיק:

אסור ללבוש ומותר להפשילן לאחוריו. דלשון עולה עלי משמע לבישה ולא הפשלה:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה