קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל
פרק ו · הלכה ב
מתני' אלא ממעשה הרתחתא. מדברים שצריכים להרתיח הרבה כדי לבשלם ובגמ' מפרש מאי נינהו:
אסור בכל המתבשלים בקדרה. דכולהו בכלל היורד לקדרה הם:
גמ' חילקא. חטין שמחלק אחד לשנים טרגיס א' לשלש טוסני אחד לארבע:
זריד. הוא מין עשב כמו חבילי זרדין כ"פ בערוך:
ערסן. הוא קמח העשוי משעורי' ישנים:
אסור ביורד לאלפס. שכבר ירד לקדרה קודם שירד לאלפס שמעשה אלפס היו מרתיחין אותו בקדרה רתיח' קלה:
מותר ביורד לקדרה. קמ"ל דלא תימא כל שהרתיחו רתיתה קלה יורד לאלפס מיקרי מפני שהוא מוכן לכך קמ"ל כל זמן שלא ירד אסור:
ה"ג שכל היורד ללפס יורד לקדרה ויש שיורד לקדרה ואינו יורד ללפס:
מאי אית לך. מאי ניהו היורד לקדרה ואינו יורד ללפס:
החל מן נוני'. ציר ומיחל מן דגים:
אינו אסור אלא בפת. דסתם יורד לתנור פת מיקרי: