אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים· רבי דוד פרנקל

פרק ג · הלכה ד

הלכה ג

מתני' להרגין. לסטים שהורגין בני אדם ונוטלין מהם ממונם:

ולחרמים. גזלנין שאינן הורגים ולא זו אף זו קתני:

ולמוכסין. במוכס העומד מאליו אבל במוכס שהעמידו מלך ולוקח דבר קצוב בדינא דמלכותא אסור לברוח הימינו וכ"ש שאסור לידור ולישבע לו בשקר:

שהן של תרומה. אע"פ שהורגין וגוזלין אין אוכלין דבר האסור א"נ תרומה מתוך שאינה נאכלת אלא לכהנים טהורים נמכרת בזול ולא חשיבא להו:

לא יפתח לו בנדר. אם לא שאל ממנו האנס שידור לא יתחיל הוא בנדר:

במה שהוא מדירו. אם שאל ממנו האנס שידור לו לא ידור אלא במה ששאל לבד אבל לא יוסיף לידור בדבר אחר שלא שאל:

גמ' להרגין. דוקא שגם עכשיו הורגים אבל אם אינן הורגים עכשיו אע"ג שמקדמת דנא הי' דרכן בכך אסור:

בשעת החרם. כגון שעת מלחמה אבל לאחר שעברה המלחמה וכיוצא בו אסור:

אם הי' דבר של סכנה. ואע"ג שעכשיו אינן הורגין וגוזלין אלא שיש לחוש שישמרו הדבר בלבם ולאחר זמן יהרגו או ישללו אותו מותר לידור א"נ אמוכס קאי שהוא תובע מה שירצה ויש סכנה בדבר שיתבע הרבה מותר:

אם הי'. המכס דבר של ישוב ומנהג מדינה מה שהוא חק קצוב למלכות אסורי' להעבירו כדפרישנא במתני' תולין. למוכס שפירות אלו הן של עכו"ם או של מלכות:

אבל לא בישראל. שהוא תקיף ואלים כעת:

שדרך בעלי זרוע. תקיפו ואלמי ישראל דרכ' ליפול ולירד מגדולת':

דלא יפול ויגלגל עלוהי קדמייתא. שמא יפול מגדולתו ויגלגלו מה שהעביר מאז המכס בשביל התקיף הזה שירד מגדולתו:

עבר ופתח. לב"ש דאמרי לא יפתח לו בנדר אם עבר ופתח מי סברי ב"ש דהוה נדר או דלמה לכתחלה אבל בדיעבד מותר:

נשמעינה מן הדא. תא שמע מסיפא:

ה"ג הדא אמרה עבר ופתח על דב"ש אסור. וה"פ השתא דסיפא שאינו אלא מוסיף קאמרי ב"ש דאסור במה שהוסיף כ"ש ברישא שהתחיל בנדר דאסור:

הוון בעי מימר. סברוהו למימר הא דקאמרי ב"ה דיפתח לו בנדר דוקא בנדר אבל בשבועה לא:

לא תשבעי בשמי לשקר. והל"ל בשקר אלא ה"ק לא תשבעו כדי לשקר ליטול מחבירו שלא כדין אבל להציל את שלו מותר והיינו כדתנן במתני' נשבעין להרגין וכו' וכיון דמדאורייתא שריא אין חילוק בין תחלה לדיעבד:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נדרים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה