קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה ד
מתני' אין כותבין שט"ח במועד. הואיל ויכול לכתוב לאחר המועד:
ואם אינו מאמינו. ואינו רוצה להלוותו בלא שטר ולוה צריך למעות כותבין:
או שאין לו לסופר מה יאכל. ה"ז יכתוב ויטול שכרו דשכר פעולה למי שאין לו מה יאכל שרי:
ואפי' בספר העזרה. ס"ת שכה"ג קורא ביה"כ ואע"ג. דצריך לרבי':
גמ' השם שם כדרכו. המקבל דבר בשומא שם כדרכו דרך שומא בעלמא אבל לא במדה ובמשקל ובמניין דמיחזי כעובדין דחול:
אם אינו מאמינו ללוה וכו'. והיינו כדפרישית במתני' א"ל ר' יוסי. א"כ שאם אין ללבלר לאכול מותר לעשות מלאכתו אתה מתיר כל המלאכות בחול המועד שרוב אומנים עושים כדי פרנסתם:
למלוה שעברה. שכבר הלוה לו ואם לא יכתוב יפסיד וה"ל דבר האבד דשרי:
או שאין לו מה יאכל. ללוה הזה שרוצה ללות עתה:
חד בר נש. אדם א' נאבדו לו תפיליו במועד אתא לגבי ר"ח שהיה סופר שיכתוב לו תפילין:
הב ליה. לזה שנאבדו לו תפיליו תן תפילין שלך נמצא שלא יהיו לעצמו תפילין וכותב אדם תפילין לעצמו וזהו הערמה:
איזיל כתוב ליה. בלא הערמה דמותר לכתוב אפי' לחבירו:
פתר לה. למתני' בכותב להניח לאחר המועד אבל להניחם במועד אפי' לאחר שרי:
טוה ואפי' בפלך. שהוא כדרך שעושה בחול ואפ"ה שרי:
בטוה להניח לאחר המועד. אז דווקא לעצמו שרי ואסור לאחרים אבל לצורך המועד אפילו לאחרים שרי: