אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי דוד פרנקל

פרק ב · הלכה ד

הלכה ג

מתני' אלא לצורך המועד. שהקונה צריך להם במועד בתים לישב בהם עבדים לשמשו בהמה לשחיטה:

או לצורך המוכר. שצריך למעות להוציאן לצורך י"ט:

אין מפנין. כלים או תבואה:

מבית זה לבית אחר. רחוק ממנו מפני הטורח:

אבל מפנה לחצירו. לבית אחר שבאותו חצר דצנעה הוי אבל מבית לבית דרך רה"ר לא:

אין מביאין כלים. שאינן לצורך המועד:

ואם חושש להם. שמא יגנבו מבית האומן:

גמ' ופריך ניחא כולהון. שהן צורך המועד כדפרישית במתני' אלא אבנים מאי צורך המועד אית בהו:

ומשני כהדא וכו'. נמצא דצריך אבנים לבנות כותל הנוטה ליפול:

ופריך ויסתור ולא יבנה. דהא תו ליכא סכנה:

מהו ליקח בתים מן העכו"ם. בארץ ישראל:

א"ל אימת ר' שואל. ודאי בשבת קמיבעיא לך ואנן תנינן בברייתא אפילו בשבת מותר:

כיצד הוא עושה. ריש לקיש סובר משיכה מפורשת מן התורה וכתיב או קנה מיד עמיתך לעמיתך במשיכה ולעכו"ם בכםף ואיך נותן לו הכסף בשבת:

מראה לו הכסף. בשקים ומקנה לו מקומו. או שהעכו"ם לוקחם מעצמו:

לארכיים. בבתי דינין שלהם ואע"ג דאמירה לעכו"ם שבות משום ישוב ארץ ישראל התירו:

שכן מצאנו וכו'. כלומר שמצינו שבשביל ישוב ארץ ישראל מותר לחלל שבת:

וכתיב וביום השביעי תסובו את העיר שבעה פעמים. הל"ל וביום השביעי תעשו כן שבעה פעמים אלא ודאי דיום השביעי לא היה יום המעשה ובי"מ לא פי' כן והנ"ל פירשתי:

עד רדתה. כלומר שלא תפסיק במלחמה עד רדתה ול"ל קרא פשיטא אלא ללמד שאף אם אירע שבת בינתים אל יפסיק המלחמה בשביל כך:

במספק ליחיד. בשאינו צריך אלא ליחיד אבל רבים הם שאין להם לאכול דש אפי' בפרות:

שמחה לאדם שהוא דר בתוך שלו. נמצא שזה מעונג י"ט הוא הלכך אפי' מחצר לחצר שרי:

אין מפנין וכו'. כלומר כיוצא בו אין מפנין וכו' והטעם שהבלבול קשה למתים מפני שמתייראים מיום הדין ובשמואל הוא אומר למה הרגזתני וגו':

ובתוך שלו. לפנותו לקברו אצל אבותיו מותר שזהו כבודו ושמחתו:

הדא אמרה. מסיפא דמתני' דתנן אם חושש להן מפנין וכו' שמע מינה סחורה שמתיירא שתאבד מותר לטלטלה ולהפכה במועד:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה