קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי דוד פרנקל
פרק ב · הלכה ג
מתני' ושולה פשתנו\. כל מה שמעלה מן המים קרוי שולה:
יאבדו. שאסור ליהנות מהן:
גמ' ודלא כר"י. מתני' דלא כר"י דר"י אומר שאינו מכניס פירותיו אלא יושב ומשמר אותן:
פרקמטיא אבדה. סחורה מפירות או תבואה אם יעמדו כך בלי הפיכה ממטה למעלה יתקלקלו מותר לטלטלה ולהפכה והרא"ש גורס פרגמטיא אבודה שרי מזבנינהו במועד:
הדא שיירתא. אם באו סוחרים הרבה שמוכרים סחורות בזול:
שרי מיזבון וכו'. מותר ליקח מהן במועד שילכו להן והוי דבר. האבד:
הוי ידע. ר' יסא דשיירות כשבאים מוכרים בזול וכדפרישית והרא"ש גורס לא הוה ידע וגירסתינו נראה:
אין ידע. אם יודע דאין יכול למכרו אח"כ אא"כ הוא מפסיד מן הריוח מה שהוא יכול למוכרו עתה ימכור ואם לאו אלא שאפשר לו למכרו אח"כ במעות אלו לא ימכור במועד:
אגרא וקרנא קרן הוא. בתמיה וכי הריוח נמי קרן הוא שאתה מתירו למכרו אם מפסיד מהריוח אלא אם הוא יודע שאינו יכול למכרו אחר המועד אא"כ הוא מפסיד מהקרן מותר למכור ואם לאו לא ימכור:
בהדין לסוטה. בהנך רדידים של נשים למכרה במועד אם היא צריכה להם במועד:
דהוה פרוש. שהיה פורש מספינה ליבשה למכור סחורה והרא"ש פי' שהיה פורש מלמכור במועד והראשון נ"ל:
אין את ידע. אם אתה יודע שאתה מוכר והספינה ממתנת לך שתוכל לבא ולשתות מהריוח ולשמוח בשמחת י"ט עמנו מכור ואם לאו אל תמכור:
הוה ליה ספרים. למכור:
א"ל מחדי את מועדא. אם אתה מוכר אותן אתה שמח במועד ואתה שותה יין קונדיטין ואלו לא היה לו מעות בריוח לא היה שותה מותר למכור:
פרגמטיא נגבית מנכסי יתומים קטנים. מי שנתן לחבירו סחורה למכור ומת ועדיין הסחורה בעין גובין אותה מן היתומים קטנים אע"ג דקיי"ל אין גובין מנכסי יתומים קטנים כיון שהסחורה בעין גובין:
בשיש עדים. שזו הי' סחורה שלו ושלא קיבל מעותיו ואע"ג שאין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין וקטנים כשלא בפניהם דמי כיון שיש עדים שהיא שלו אינו כנפרע מנכסיהן אלא שלו הוא נוטל:
רבנן דקיסרין בשם ר' אילא. לא נצרכה דגובין פרגמטיא מיתומים אלא בשיש עדים וכו' וכמו שסברוהו למימר:
נעשית כפקדון. וכך אנו אומרים דפקדון אינו גובה וה"ה פרגמטיא:
ופריך מה. בין פרגמטיא למלוה שמלוה אינו גובה מיתומים קטנים:
ומשני מלוה להוצאה ניתנה. מתחלה ואפילו הן עדיין בעין אינו גובה מהן:
אילו הי' לי. מהחכמים שימנה עמי הייתי מתיר בשר בכור וכו' וטעמו כדמסיק ואע"ג שאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין שאני הכא שהן עושין היפך כוונת התקנה כדמפרש בסמוך:
והן מערימין עליו. שנראין החתיכות גדולות וכבדות ואילו היו שוקלין אותן במשקל היו יותר בזול:
אלא כדי שיהו אוכלין ושותין וכו'. כדי שיהיו פנויים ממלאכה ויכולים לשמוח בשמחת י"ט ויגיעים בתורה:
ופחזין. משתכרין ועושין עברות:
אם הזכירוך. לשר ואתה ירא מותר לך לברוח על הספק שאין לך דבר האבד גדול מזה ור"י דקאי בא"י נקט לברוח בעבר הירדן ואע"ג דאסור לצאת מדירה לדירה במועד כ"ש למרחקים אם אינו דבר האבד או למזונות הכא שרי דגם זה דבר האבד הוא:
קבלין רשות וכו'. אם כבר באת לשר אל תצא ממנו בלי נטילת רשות:
לווין ברבית. דרבנן לצורך סעודת חבורת מצוה דהיינו עיבור שנה וי"ג לצורך סעודת מצוה דהיינו סעודת שבת:
ולקידוש החדש. ולצורך סעודה שעושים בשעת קידוש החדש:
ר' יוחנן. בשחרית היה יורד לבית הכנסת שישבו שם אתמול לקידוש החדש והיה מלקט הפירורין שנפלו בסעודה שאכלו לאחר קידוש החדש ואכלן:
ואמר יהא חלקי עם אותן שאכלו כאן אתמול בערב. שקיימו מצות קידוש החדש וגם הסעודה מצוה רבה היא: