אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה ד

הלכה ג

מתני' האישות. מפרש בגמרא:

ובשדה הלבן. שחורשין וזורעין אותו לתבואה ואין בו אילנות:

בשדה האילן כדרכו. דמפסדי טפי ולהפסד מרובה חששו ובגמ' מפרש איזהו כדרכו ואיזהו שלא כדרכו:

ומקרין את הפירצה. מפרש בגמרא:

גמ' זו חולדה. שדרה בעיקרי הבתים ואינה רואה את השמש:

נפל אשת וגו'. הרי דקרא קרי לה אשת לכך קורא לה תנא דמתני' אישות:

ופריך הניחא בשדה אילן. דמותר לצודן כדרכו מפני שמפסידה אלא בשדה הלבן מה טעמא הא לא מפסדי מידי:

הסמוכ' לשדה אילן. וחיישינן שמא יצאו משדה לבן ויפסידו האילנות:

כדרכו. כלו' איזהו כדרכו:

תוחב בשפוד. למעלה מגומתן ומרדד האדמה וממעך אותן:

חורדי. כמו חורי:

נוטל. עפר מחור של אלו ונותן לתוך חור של אלו והן מחלקין זה את זה מפני שהן מריחין את העפר ואין מכירין באותו עפר:

והוא שתהא אמת המים עוברת ביניהן. בין שתי חורין דכיון דאיכא הפסק מים ביניהון אין מכירין הני בעפר דהני:

שאינה סגה את העפר. שאין שם סייג וגדר מן העפר שמתחלה בשעת עשיית הגדר עושין גדר וצוברין עפר לפניו:

אבל פירצה שהיא סגה את העפר. ועדיין העפר עומד אסור לתקן פירצה זו בשביעית:

שהיא מכשלת את הרבים. שיש לחוש שתפול לרה"ר ויזקו בה רבים:

גוהה. נוטה ליפול:

ופריך ויסתור ולא יבנהו. דהא תו ליכא סכנה:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה