קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה ט
מתני' אף בלבנים לא יעבור. חיישינן שמא מינות נזרקה בו דעכו"ם מקפידין בכך:
העושה תפילין. שבראש עגולות כאגוז או כביצה:
סכנה. שלא תכנוס בראשו כשנופל ואין בה מצוה דתפילין מרובעות הלכה למשה מסיני כדמפרש בגמרא:
הרי זה דרך מינות. שבוזים דברי חכמים והולכים אחר משמעות המקרא ואומרים בין עיניך ממש על ידך ממש וחכמים למדו בגזרה שוה בין עיניך במקום שיער שבראש מקום שמוחו של תינוק רופס על ידך בגובה יד בקיבורת בראש הזרוע שתהא כנגד הלב:
ציפן זהב וכו'. הכתוב אומר למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך שיהא הכל ממין הטהורה ולא מזהב:
ונתנה על בית יד אונקלי. על בית היד המלבוש מבחוץ והכתוב אומר לך לאות ולא לאחרים לאות:
הרי זו דרך החיצונים. בני אדם ההולכים אחר דעתן חוץ מדעת החכמים:
מתני' ה"ז דרך מינות. בגמרא מפרש:
גמ' תפילין מרובעות. בתופרן ובאלכסונן דהיינו שיהא ריבוע מכוין ארכו כרחבו כדי שיהא להם אותו אלכסון שאחז"ל כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא וצריך לרבע מקום מושבן וגם הבתים:
שחורות. ושיהיו הרצועות שחורות מבחוץ הלכה למשה מסיני: