קרבן העדה על תלמוד ירושלמי מגילה· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה ח
מתני' לא ישא את כפיו. בגמרא מפרש טעמא:
אסטים. צבעו דומה לתכלת:
פואה. שרשים אדומים שצובעין בהם אדום:
גמ' ה"ג תני אם היה דש בעירו וה"פ אם היה מורגל בעירו מותר לישא כפיו:
כהדא. כהא דרבי נפתלי כהן היה והיה לו אצבע עקום ושאל לרבי מנא אם מותר לישא כפיו:
א"ל. מכיון שבני עירך מורגלים בך ויודעין שאצבעתך עקום מותר אתה לישא כפיך:
מעבר זלדקן. היה מעבר מלישא כפיו מי שהיה שערות זקנו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה:
ריגלא הוות. רגליו היו קטנים והעבירו רב הונא כיון שאין שערות זקנו נראה שלא יאמרו ראינו קטן נושא את כפיו: