קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל
פרק יג · הלכה ה
מתני' ופשט לו את הרגל. לשון בזיון כלומר טול טיט ואבק שתחת רגלי ל"א תלה אותי ברגלי לא תפול המעות מכיסי שאין לי מעות:
עד שתלבין ראשה. עד שתזקין ואין כופין אותו לא לכנוס ולא לפטור:
גמ' בשפסק. האב המעות לחתנו במעמד בתו וקסברי רבנן דה"ל כאלו פסקה על עצמה:
ה"ג ופשט לו את הרגל שיכולה היא שתאמר אבא פסק עלי מה אני יכולה לעשות על מה נחלקו וכו' וכ"ה בבבלי: