קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל
פרק ה · הלכה י
דבלה. תאנים דרוסות בעיגול ונמכרות במשקל ולא במדה:
מפץ. רך ממחצלת:
ה"ג ואם אין לו מפץ נותנים לה מחצלת:
כפה. צעיף אחד משנה לשנה:
ומנעל ממועד למועד. מנעלים חדשים לכל ג' רגלים:
חדשים. קשים לה בימות החמה לפי שהם חמים ויפים לה בימות הגשמים:
והשחקים שלה. אף כשיקנה לה חדשים שצריכה להם להתכסות בהם בימי נדותה:
גמ' לדרומה. שאדום היה בצד דרום של ארץ ישראל:
מנה וארבע ריטלין. והן תאנים גרועות צריך להוסיף ד' על המנה ול"נ שהן ד' משקלות קטנות שצריך להוסיף לקלבון:
ה"ג הותירה מזונות שלו הותירה בליות שלה וכו' בין שהותירה בליות שלהם וכן הגירסא בר"ן וכ"ה בבבלי. וה"פ הותירה מזונות כגון אשה שמזונות הקצובין לה במשנתינו עודפין לה שאינה רעבתנית המותר לבעלה אבל מותר בלאות שלה להתכסו' בהן בימי נדות' שלא תתגנה על בעלה אבל אלמנה הניזונית מנכסי יתומי' ועליהם ליתן לה כלים של נ' זוז משנה לשנה מותר בלאות נמי ליתומים דלא איכפת להו שתתגנה: