אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל

פרק ד · הלכה ב

הלכה א

רבי שמעון אומר. אע"פ שעמדה בדין לא הוי ממון דאב להורישו לבניו עד דמטי לידיה ובגמרא יליף טעמא:

מעשה ידיה. שעשתה בחיי אביה:

אע"פ שלא גבתה. כגון שכר פעולה:

ומציאתה. בגמרא מפרש:

מת האב הרי הן של אחים. דמשבא לעולם זכה בו האב ולא דמי לקנס דלא הוי ממון עד שעמד בדין ויעידוה דהא אי מודה מיפטר:

גמ' ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה. ולא כתיב והאיש השוכב עמה חמשים כסף יתן לאבי הנערה כדכתיב במוציא שם רע דסמיך נתינה גבי האב אלא ללמד שאין האב זוכה אלא משעת נתינה:

עבד לה כמעשה ב"ד. שאינו זוכה בהן אלא משעת נתינה:

כמלוה. כבעל חוב ומשעמד בדין בעל חוב הוא וגובין האחין:

גובה מעידית. ככל מעשה ב"ד כניזקין ודדמיא להו:

גובה בבינונית. כדתנן הניזקין בעידית וב"ח בבינונית:

אין השביעית משמטתה. דכל מעשה ב"ד כגבוי דמיא ואין השביעית משמטן:

הבכור נוטל פי שנים. דה"ל כמוחזק דכל מעשה ב"ד כמוחזק הוא. מעשה ידי הבת. הניזונת מן האחין:

של מי. מי אמרינן במקום האב קיימי מה התם מעשה ידיה לאב ה"נ מעשה ידיה לאחין או דלמא לא דמי לאב התם מיתזנא מנכסיה הכא לאו מדידהו מיתזנא אלא מתנאי כתובת אמן:

שמואל. על שום דהלכתא כוותיה בדינא ושוקד על דבריו לאמרן כהלכה:

בשם ר' אמרוה. ולא בשם שמואל:

ומדרש אמרוה. ולאו מסברא אמרה אלא שיש לו דרש מקרא:

במעשה ידי הבת הכתוב מדבר. שאינו מוריש לבנו:

מתניתא אמרה כן. מתני' נמי דייקא שמעשה ידי הבת לעצמה:

מעשה ידיה ומציאתה אע"פ שלא גבתה וכו'. וקשיא מציאתה ממאן גביא:

מעשה שעשתה בחיי האב. כלומר אלא לאו ה"ק מעשה ידיה כמציאתה מה מציאתה בחיי האב לאב לאחר מיתת האב לעצמה דהא לא תיקנו מציאתה לאב אלא משום איבה אבל אחין על כרחייהו מיתזנה מנכסי' אף מעשה ידיה היינו מה שעשתה בחיי האב לאב אבל עשתה לאחר מיתת האב הכל מודים שהן של עצמה:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה