קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל
פרק ג · הלכה ח
מתני' הכל לפי המבייש וכו'. בגמ' מפרש:
רואין אותה כאלו היא שפחה וכו'. אומדין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפחה בעולה להשיאה לעבדו שיש לו קורת רוח הימנו:
גמ' בושת הגדול מרובה. אם אדם מבייש הגדול הוא בושת מרובה:
ונזקו ממועט. אם הגדול מזיק אחרים כגון שבייש לאחרים נזקו הוא דבר מועט שכן דרך בני אדם שהגדולים מצחקים עם הקטנים מהם ואין זה להם לבושת:
בושת הקטן. כלומר אדם שפל שבייש: