אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות· רבי דוד פרנקל

פרק ב · הלכה ג

הלכה ב

מתני' העדים שאמרו וכו'. שהיו מעידים על חתימתם לקיים השטר:

אנוסים היינו. מחמת אונס נפשות שלא יהרגם:

הרי אלו נאמנים. כיון שאין כתב ידם ניכר אלא על פיהם הפה שאסר הוא הפה שהתיר כי היכי דמהימנא להו אהא הימנינהו אהא:

יוצא ממקום אחר. חתומים בשטר אחר שהוחזק בב"ד וכתוב בו הנפק ובא אותו שטר לפנינו עם זה וכתב חתימתן של זה דומה לשל זה ואין כאן הפה שאסר הלכך אין נאמני' לומר פסולים היינו:

גמ' בין לטמא בין לטהר. את האדם או המשפחה מפסול ממזרות או נתינות:

בין לרחק בין לקרב. שייך אפסול חללות:

מבדין היינו. לשון בדאי כלומר שקר אמרם:

כמי שנחקרה עדותן בב"ד. דהיינו הגדה דידהו וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד:

לא מעלין ולא מורידין. בעדו' עצמן ואינן נאמנין לשנות עדותן:

מתני' אמרה כן. ממתני' שמעינן כן:

נעשה כשטר שנקרא עליו ערער. ולא קרעינן ולא מגבינן ביה:

ובלבד וכו'. הא דתנן אם כתב ידן יוצא ממקום אחר מקיימין השטר ממנו דוקא שכתב ידן על שטר שנקרא עליו ערעור שהוא פסול ואח"כ נתקיים בב"ד שהוא כשר ממנו מקיימין אבל אם לא נתקיים בב"ד חיישינן דלמא האי שטרא דמקיימין ממנו נמי זיופא הוא:

רבי לעזר אמר. אפי' לא נתקיים בב"ד נמי מקיימין כדמפרש טעמו בסמוך:

כמי שנחקרה עדותן בב"ד. הלכך כל זמן שלא נקרא עליו ערעור הרי הוא בקיומו וכיון שלא נקרא ערעור על השני מקיימין ממנו:

למדין. ומקיימין השטר מספר ידוע לאיזה סופר מומחה מקיימין חתימתו מספר ההוא לפי שהוא נזהר בכתיבתו שתהיה מתוקנת ומאושרת:

ובאילין איגראתא צריכין. ובאגרת שכתב מיבעי' לן אם סומכין לקיים חתימתו ממנו או לא לפי שאין אדם נזהר בתיקון הכתיב' ומשתנ' לפי הקולמוס והנחץ:

ובלבד וכו'. ואין מקיימין את השטר משטרות שלא יצא עליהן ערעור ולא נתקיימו בב"ד משא"כ מג' שטרות שהן ביד שלשה בני אדם ואלו עדי' חתומין על השטרות:

שטר אמנה. לא לוה כלום אלא כתבו ומסרו למלו' שאם יצטרך ללות ילוה והאמינו שלא יתבענו אא"כ הלוהו:

ושטר פוסיטוס. היינו שטר פיוס שפייסו ליתן לו שטר אע"ג שאינו חייב לו רק דליפוק עלי' קלא דעשיר הוא והערוך פי' בלשון יון אמונה פיסטיס:

ה"ג רב אמר אסור וכו':

מה ופליג. וכי פליג הך שמעתתא אהא דאמרי בשם רב נאמנין וכו':

מילתא דרב וכו'. סיומא דקושיא היא:

לא דרב אמר אסור לחתום. וקשיא לך דרב אדרב:

אלא אסור לקיים. שטר אמנה ופוסיטיס בתוך ביתו אמר רב:

כהדא. דכתיב אם און בידך הרחיקהו. היינו שטר אמנה דמעיקרא שקר היה:

ואל תשכן באהליך עולה זה שטר פרוע. שמעיקרא אמת היה והשתא עולה הוא:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה