אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי דוד פרנקל

פרק ד · הלכה ז

הלכה ו

החולץ ליבמתו וכו'. בגמ' מפרש למאי קתני לה:

זכה בנכסי אחיו. אפי' גירשה למחר דיקום על שם אחיו אמר רחמנא והרי קם:

רי"א וכו'. בגמ' מפרש טעמיה:

גמ' שלא תאמר. כלומר למה ליה למיתני החולץ ליבמתו ה"ה כאחד מן האחין לנחלה דסד"א חליצה פוטרת היבמה וביאה פוטרת כי היכי דהכונס יבמתו זוכה בנכסי אחיו אף החולץ כן לפיכך איצטרך למיתני ה"ה כאחד מן האחין לנחלה ואין לו בה יותר משאר אחין:

ואף ב"ש. מודים בה דאע"ג דתנן לעיל פ"ג בש"א אשתו עמו וכו' לא משום דסברי מאמר קונה לגמרי אלא קונה ומשייר הלכך אינו זוכה בנכסים דלא אלים מאמר שיזכה בנכסי אחיו:

ה"ג ולא כר"ל בן ערך האומר מאמר קונה קנין גמור. וה"פ הא דשמואל לא אתיא כרלב"ע דלר"ל מאמר ככנוסה דמיא א"כ זכה ג"כ בנכסי אחיו:

היו שתי יבמות. מאח אחד:

ובעל. לשנייה:

מה נפשך. זכה בנכסי אחיו:

מאחר שאינו יכול לקיים אחת מהן. כדתנן לקמן פר"ג מאמר לזו ובעל לזו צריכה שני גיטין וחליצה:

אף זה יורש לאחר מיתת אביו. אם מת האב לאחר יבומו של זה מודה ר"י דנוטל חלקו וחלק אחיו:

ה"ג מה הבכור לא ירש בשעה שהוא ראוי לירש עוד אינו יורש אף זה וכו'. וה"פ מה הבכור כל שלא היה מוחזק בשעת מיתת אביו אינו נוטל פי שנים שאין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק אף יבם כן כל שלא היה ראוי לו בשעת מיתת אחיו שוב אינו יורש:

זימנין סגין. פעמים רבות ישבתי לפני ר' הושעיה ולא שמעתי ממנו דבר זה דהלכה כר"י ואיך שמעת אתה:

א"ל. וכי אין זה דבר רגיל אדם שומע דבר מרבו וחבירו לא שמע אף אתה אל תתמה בדבר זה:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה