אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי דוד פרנקל

פרק ב · הלכה יב

הלכה יא

מתני' בנדר. שנדרה הנאה מבעלה ולא היפר לה ביום שמעו ובאת לחכם להתיר לה ולא מצא פתח לחרטה:

לא ישאנה. מפני החשד:

שהוא ב"ד. כלומר מיאון או חליצה לא עשה חכם זה ביחידי דקיי"ל חליצה ומיאון בשלשה ותלתא לא חשידי כדמפרש בגמרא:

וכולן. החכם והמביא גט והמעיד על האשה להשיא' דתנן בהו לא יכנוס אם היה להן נשים בשעת מעשה ומתו אח"כ מותרות להנשא להם דהשתא ליכא חשדא שהרי בשעה כשהעיד בה העד או שאסרה החכם היתה אשתו קיימת ולא לישא את זו נתכוין:

וכולן. הנשי' הללו שנישאו לאחרים כשאסר' החכם או כשהעיד העד שמת בעלה ומתו הבעלים השניים:

מותרות להנשא. לחכם ולעד ולמביא גט:

וכולן. הנשים האלו מותרות לבניהם או לאחיהם של אלו המתירי' אותן ואינן אסורות אלא להמתירין לבדן:

גמ' אומר אני. יש לחוש שלכך היה מתכוין מתחלה שישאנה ולכך אסרה על בעלה:

תמן תנינן. ב"מ פ' המפקיד:

אפי' הן אובדין. ע"י עכברים או ריקבון:

לא יגע בהם. למכרן דרוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של חבירו:

מה. יעשה בדמי פירות אלו שמכר:

מחלוקת ר"ע ור"ט. במוצא אבדה תנן פ' אלו מציאות המוציא דבר שאין עושה ואוכל ימכר מה יהא בדמים ר"ט אומר ישתמש בהן כדי שיהא עלייהו שומר שכר רע"א לא ישתמש בהן ודמי פירות אלו לדמי אבדה דמיין וכי היכא דפליגי באבדה פליגי הכא:

תני ב"ד. שאמרו למכור הפירות שהופקדו לא יקחו מהם מפני החשד:

ר' עקיבא אמר וכו'. שם אמורא:

מפני שהוא ב"ד. הרי שאין שלשה מצויין לחטוא וליכא חשדא והכא אמרי' שהב"ד לא יקחו מפני החשד:

תמן. התם בפירות ראוי להשתלש אפשר שיקח כל אחד שליש מהפירות ואיכא חשדא אבל אשה לבי תרי לא חזיא וליכא חשדא שיחטאו בשביל השלישי:

הא אם נתגרשו לא. שיחשדו ע"י שנתן עיניו בזו שהתיר גירש את אשתו:

שאין אדם מצוי לחטוא. עכשיו בוודאי בשביל ספק הנאתו שיוכל לבא לאחר זמן:

הדרן עלך פרק כיצד

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה