אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות· רבי דוד פרנקל

פרק ב · הלכה ב

הלכה א

מתני' ומת המייבם:

מייבם לאיזו שירצה. ופוטרת חברתה ובגמ' מפרש ר"ש אהיכא קאי:

גמ' ופריך רש"א המאמר. ספק קונה או אינו קונה כדאמרינן לעיל בפרקין ואת אמר הכין. קס"ד ר"ש אסיפא עשה בה מאמר פליג וקשיא לי' איך קאר"ש מייבם או חולץ לראשונ' בעלת המאמר הא בייבום ודאי אסור דלמא לא קני מאמר ופוגע בערוה דהו"ל אשת אחיו שלא הי' בעולמו וגם חליצתה אינה פוטרת אשת השני דהא לא הויא צרתה מעולם אי אמרינן דמאמר אינו קונה:

ה"ג וחש לומר שמא לא קנה המאמר וכן בסמוך נמי גרסי' שמא לא קנה המאמר:

הווי. הרי דצ"ל הא דפליג ר"ש לא פליג אלא אריש' דהך מתני' דקתני הראשונה יוצאה וכו' אר"ש כיון דכשנולד כבר נתייבמה ולא היתה עליו זיקת נשואי אחיו הראשון מעולם מותרת לו אבל בעשה בה מאמר מודה ר"ש דשניי' חולצת ולא מתייבמת:

מודה ר"ש בראשונה. בהא דתנן בר"פ דהיינו נולד ואח"כ ייבם:

אשכח תני. נמצא ברייתא דתני בה דמחלוק' ר"ש ורבנן אף בנולד ואח"כ ייבם דרישא:

מה בין ראשונה וכו'. לר"י פריך:

ומשני ראשונה. רישא דאיירי בנולד ואח"כ ייבם דכשבא לעולם היו עליה נשואי אחיו הראשון ונאסרה לו מחמת איסור אשת אחיו שלא הי' בעולמו קאי באיסורא לעולם אבל בסיפא בייבם ואח"כ נולד שמצאה בהיתר כדפרישית במתני' לעולם בהיתירא קאי:

אשת אביו. כגון שאביו היה נשוי שתי נשים ומת והניח אחת מהן מעוברת ועד שלא ילדה ניסת צרתה לאיש אחר נמצא שלא מצא לאשת אביו באיסור מה קסבר בה ר"ש מותרת לו הואיל ומצאה בהיתר:

לא אר"ש וכולי. כלומר או לא אר"ש סברא זו הואיל ומצאה בהיתר אלא באשת אחיו מאביו דמצינו שהתירה הכתוב לאחר איסורה ואפילו ביבם עצמו פקע איסור אשת אח שמותר להחזירה לאחר שגירשה משא"כ בשאר עריות:

אשת אחיו מאמו. דדמי לאשת אחיו שלא היה בעולם מה אמר בה ר"ש:

צרת אחות אמו. כגון שהיה אחיו מאביו נשוי לשתי נשים ואחת מהן אחות אמו ומת ונשאת צרת אחות אמו לאחד מן השוק ואח"כ נולד מה אמר בה ר"ש שזו ע"י אחין מן האב נאסרה:

גרושה שנעשית אלמנה. ונולד בן לכהן ומצאה כשהיא אלמנה מי אמרינן כיון שמצאה בהיתר מותרת לו או דלמא כיון שנאסרה שעה אחת אסורה עליו לעולם:

את אמר וכו'. אדלעיל קאי דאמרינן ר' שמעון ארישא פליג אבל בסיפא עשה בה מאמר לא פליג ומיבעי' ליה מה דינה של בעלת המאמר לר"ש פטורה היא לגמרי או חולצת ולא מתייבמת:

נשמעינה מן הדא. תא שמע. רש"א ביאתה או חליצתה וכו' פוטרת צרתה. אעשה בה מאמר ואח"כ נולד לו אח קאי והכי מסיק בבבלי:

של אחת. היינו של השנייה כדמסיק בסמוך:

את אמר וכו'. לפרושי דברי ר"ש קאתי:

שתיהן. הראשונה והשנייה נשיו של היבם הן וה"ל ייבם ואח"כ נולד ושתיהן מותרות לאח הנולד ובחליצת אחת מהן נפטרה צרתה:

לא קני מאמר. ואם נאמר מאמר לא קני השניי' שפיר מתייבמת דאשת אחיו שהי' בעולמו היא ואינה צרת ערוה והראשונה פטורה לגמרי שהיא אשת אחיו שלא היה בעולמו שעדיין קידושי הראשון עליה והשני לא עביד בה מידי:

ואם חלץ לבעלת המאמר לא נפטרה. וצריכה חליצה דשמא לא קנה המאמר וה"ז כחולץ לנכרית שהרי לא היתה אשת אחיו השני ומשום אחיו הראשון א"צ חליצה שהרי לא היה בעולם כשמת הלכך לא נגעה בה החליצה:

ופריך וייבום. השנייה:

ומשני שמא קנה מאמר. וכבר נפטרה השנייה בחליצת הראשונה והרי הי' עליו בלא יבנה:

מה נפיק מן ביניהון. מאי איכא בין ר"ש לרבנן בעשה בה מאמר בראשונה:

ה"ג חלץ לשניי' ובא על הראשונה:

ע"ד דרבנן ביאת ערוה. שהרי היא אשת אחיו שלא הי' בעולמו:

ע"ד דר"ש אינה ביאת ערוה. ודאי אלא ספק דשמא קנה מאמר וה"ל ייבם ואח"כ נולד דמותרת לו וספק ממזר מותר לבא בקהל:

בא על הראשונה וכו'. כלומר ועוד נ"מ:

והשניי' צריכה גט וחליצה. גט לביאתה וחליצה לזיקתה דמאמר קני ומשייר וה"ל צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו במקצת ואין ביאתה כלום וצריכה חליצה לאותו צד ששייר המאמר:

שמא קנה המאמר. והרי היא בת ייבום:

שמא קנה ייבום. כלומר שמא לא קנה מאמר נמצא הייבום של השנייה כדין היה וצריכה גט לביאתה:

שמא קנה מאמר נפטר' מחליצה בביאת חברתה. וה"ק אבל מחליצה פטורה ממ"נ דאף אם נאמר דקנה המאמר נמצא ביאת השניי' לאו כלום היא שהרי היא בלא יבנה א"צ חליצה שכבר נפטרה זיקתה בביאת הראשונה:

דברי ר"ש שתיהן אסורות. אם עשה בה מאמר ואח"כ נולד לו אח ומת שתיהן אסורות:

וקשיא אם קנה מאמר שתיהן מותרות. דהא מצאה בהיתר:

ומשני לא קני מאמר אלא זיקה. שהיה לאחיו בה וה"ל צרת זקוקתו:

וקשיא. אם זיקה ככנוסה לר"ש שתיהן מותרות דהא מצאה בהיתר:

ומשני שמא זיקה. לר"ש כמאמר לרבנן דקונה ומשייר הלכך שתיהן אסורות ביבום:

ה"ג וקשיא צד שקונה זיקה כנגדו היתר בצר' צד שלא קנה זיקה כנגדו היתר בצרה. וה"פ ממ"נ תהא השניי' מותרת דצד שקנה זיקה היתר בצרה דהא מצאה לראשונה בהיתר ולא הויא שניי' צרת ערוה וצד שלא קנה נמי היתירא הוא דהא לאו צרתה היא:

שמי. שם חכם:

וכי. אמרי' ממ"נ בעריות:

ה"ג מהו כדון. כלומר מאי קאמר הא ודאי אמרי' ממ"נ בכל התורה ומ"ש עריו' דלא:

ומשני כהאי דא"ר אחא וכו' שאין כולה לפנים. שאין בה היתר מכל צד לייבמה:

צד הקנוי שבה נידון לשם ערוה. כיון שנאסרה עליו מצד שאינה קנויה לו הרי היא פוטרת צרתה כערוה הלכך שתיהן אסורות לא חולצת ולא מתייבמת. צרתה וכ"ש היא:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי יבמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה