אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי דוד פרנקל

פרק ט · הלכה יא

הלכה י

מתני' אפי' הקדיחה תבשילו. שרפה ע"י אור או על ידי מלח:

ערות דבר. לב"ה משמע להו או ערוה או שאר דבר סירחון שאינו ערוה:

ר' עקיבה אומר אפי' מצא אחרת נאה הימנה. ודריש לקרא הכי אם לא תמצא חן של נוי בעיניו או אם מצא בה ערוה או דבר סירחון על כל א' מג' דרכים הללו יכול לגרשה:

גמ' ופריך והא תני וכו' צדדיה. מבגדיה קרועין אע"פ שאין בשרה נראית א"נ בשבשרה נראית איירי וזרועותיה בעינן שיהו חלוצות לגמרי אבל אם זרועות בגדיה קרועות אע"פ שבשר זרועותיה נראה אין זה פריצות:

ת"ל כי מצא בה ערות דבר. אפי' מצא דבר שנראה כעין ערוה תצא וקשיא ברייתא אמתני' דתנן בש"א לא יגרש אא"כ מצא בה דבר ערוה:

מה מקיימין דב"ש. הך ברייתא:

ומשני שלא תאמר כו'. ברייתא קסבר קרא אתי לאשמועינן משום ערוה תצא לכתחלה ואסורה לחזור לו אבל משום דבר כעין ערוה כגון יוצאת וראשה פרוע אם הוציאה בדיעבד אסורה לחזור לו אבל אם אין שם לא ערוה ולא דבר מותרת לחזור לו:

קרייא. קרא קשיא לב"ש:

מה אנן קיימין. במאי מוקמי' הך קרא אם לאסרה על בעלה הראשון הא כבר נאסרה עליו מטעם אשת איש שהרי הוציאה משום ערוה:

אלא. קרא קמ"ל אם נישאת ונתגרשת אחר גירושין אסורה לחזור בלא תעשה נוסף על העשה שיש עליה מקדמת דנא דאשת איש שזינתה אסורה לבעל בעשה דכתיב ונטמאה ונטמאה שני פעמים אחד לבעל ואחד לבועל:

תהא בנדתה. כמנודה ומרוחקת מבעלה:

לא תכחול. עיניה:

ולא תפקוס. שרק על פניה:

אמר להן רבי עקיבא משם ראיה וכו'. ודריש בנדת טומאתה תהא עד שתבא במים לטבול ואפי' עברו עלייה שבעה ימים סלה ופסק מעיינה:

אתיא דזקנים כבית שמאי. דאינהו לא חשו שמא יתן עיניו בה לגרשה דהא אסור לגרש אלא אם כן מצא בה ערוה:

ודרבי עקיבא כבית הלל. שמותר לגרשה אפי' לא מצאה חן לפניו ודאי דחיישינן וצריכה תמיד להתנאות לפניו:

הדרן עלך פרק המגרש. וסליקא לה מסכת גיטין

סוף הספר

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה