קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי דוד פרנקל
פרק ט · הלכה י
מתני' יצא שמה בעיר מקודשת. פנויה שיצא עליה קול פלונית נתקדשה לפלוני:
ה"ז מקודשת. ולא תינשא לאחר בלא גט:
מגורשת ה"ז מגורשת. ארישא קאי אשה שיצא עליה קול מקודשת וחיישינן לאסרה לעלמא אלא לאותו איש לבד חזר ויצא עליה קול שנתגרשה מזה שיצא עליה קול קידושין ממנו הרי זה מגורשת ומותרת לכל שהרי קול שיצא עליה מתחלה שוברו עמו:
ובלבד שלא יהא שם אמתלא. שלא יהא עם קול של קידושין או גירושין אמתלא טעם שהוא שובר את כח הקול:
גירש איש פלוני אשתו על תנאי. זהו שובר של גירושין שמא לא נתקיים התנאי:
זרק לה קידושין כו'. זהו אמתלא של קידושין וה"ה איפכא:
גמ' נירות דולקין כו'. הא דתנן במתני' יצא שמה מקודשת כו' לא ששמעו קול הברה בעלמא אלא ראו נירות דולקין בבית כדרך המתקדשות שנוהגין שמחה ואור נר ובני אדם נכנסין ויוצאין ואומרין פלונית נתקדשה לפלוני:
אית לן מימר. גבי יצא שמה בעיר מגורשת שראו איזה סימן אלא ודאי בקול בעלמא ששמעו בני אדם אומרים שנתגרשה סגי ה"ה בקידושין נמי בקול הברה לחוד מקודשת:
בטל השם. ומשתקינן להו לבטולי קלא:
לא התירו בה אלא עד מפי עד בלבד. הא דמבטלינן קלא דוקא בשנבדק השם ואמרו פלוני שמע מפלוני ופלוני מפלו' והלכו להם למדינת הים אבל אם הם לפנינו אפי' הם נשים או קטנים לא מבטלינן קלא: