קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי דוד פרנקל
פרק ה · הלכה י
מתני' החשודה על השביעית. לשמור פירות שביעית ולהצניע מן הביעור ואילך:
לא תבור ולא תטחון עמה. לסייעה מפני שאסור לסייע בידים עוברי עבירה בשעת העבירה:
לאשת ע"ה. החשודה על המעשרות:
ובוררת וטוחנת. לפי שרוב ע"ה מעשרין הן:
אבל משתטיל מים. בעיסה לא תגע עמה שמשגלגלה הוטבלה לחלה וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים שהרי הוכשרה לקבל טומאה וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרום טומאה לחלה:
וכולן לא אמרו וכו'. לא התירו להשאילם כלים ולסייעם בלא שעת עבירה עצמה אלא מפני דרכי שלום:
ומחזיקים ידי עכו"ם. בגמרא מפרש:
ושואלין בשלומן. בגמ' מפרש:
גמ' מתני' בסתם. שלא אמרה שצריכה כלים אלו לפירות שביעית דאיכא למימר אימא לפירות ישנים צריכה להו אבל במפרשת שהן לצורך פירות שביעית אסור להשאילן:
וסתמא לאו כפירוש הוא. בתמיה הא אין כלים אלו נצרכים בשביעית אלא לפירות שביעית דפירות ישנים כבר נתקנו קודם שביעית:
במה קנסו. למי קנסו חכמים שלא לסייען לאותן שזורעין ואוכלין פירות שביעית או אפי' לאותן שאוכלין אע"פ שאינן זורעין בעצמן:
ה"ג או במקום שאוכלין ולא זורעין מה נפיק מבינייהן. מאי בינייהו:
ראו אותו לוקח. פירות מן השוק של ישמעאלים:
ה"ג ראו אותו לוקח מן הסרקי אין תימר במקום שזורעין ואוכלין ראו אותו לוקח מן הסרקי מותר אין תימר במקום שאוכלין ולא זורעין אסור. וה"פ הלוקח מן הסרקי ודאי הוא לא זרען:
ריב"ח בעי וכו'. לא שייך הכא מידי ועיקרה בפ"ה דשביעית והכי קמיבעיא לי' הא דתנן התם סוף הפרק וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום אי קאי אכל מאי דתנן התם בשביעית בהך פירקא ואפי' מכירת כלים דאיכא למיתלי שאינן לצורך שביעית כדתנן התם נמי לא התירו אלא מפני דרכי שלום או לא קאי אלא אהך מתני' משאלת אשה לחברתה וכו' לחודא:
ה"ג מן מה דלא תנינן בגיטין אלא הדא הלכתא הדא אמרה על הדא הלכתא אתאמרת. וה"פ מדלא תנן בפרקין דאיירי בדברים שתיקנו חכמים מפני דרכי שלום רק הלכה זו דמשאלת וכו' ולא תני שאר הלכות הנזכרות שם פ"ה דשביעית ש"מ דאינך לאו מפני דרכי שלום הן אלא דינא נינהו:
תמן תנינן. ע"ז פ"ד:
לא לשין ולא עורכין עמו. שהלישה והעריכה בעבירה הן ואסור לסייע ידי עוברי עבירה:
לא בוררין ולא טוחנין עמו. דגזרינן אטו לישה ועריכה:
והכא הוא אומר אכין. ובמתני' תנן ובוררת וכו':
כאן. משנתינו איירי בחולין ולא גזרינן והתם בע"ז שהנחתום עושה תרומה:
ופריך והתנינן נחתום. וכי אית לך למימר נחתום תרומה מזבין בתמיה והלא אינו מוכר אלא חולין:
כאן בלותת. התם נחתום איירי בחטים לתותים שכבר הוכשרו במים הלכך אסור לסייעו אפי' בטחינה וברירה דמיד שנוגע בהן מטמאן ופירות הטבולין לחלה כחלה דמו וה"ל כמטמא חלה ומשנתינו איירי בחטין שאינן לתותין הלכך מותרת לטחון ולברור עמה שאין כאן שום טומאה:
אבל משתטיל את המים לא תגע אצלה. ש"מ דקודם נתינת המים לא שייך בהן טומאה דלא הוכשרו:
ר"ח ור"א. פליגי בפירושא דמתני' דתנן ומחזיקין ידי עכו"ם בשביעית במאי מחזיקין:
חרוש בה. בשדה זו בטוב ואני לוקח ממך השדה לאחר שביעית:
וחרנא. ואידך אמר שמחזיקין אותן לו' להעובדים בה יישר כחך:
ה"ג מ"ד חרוש וכו' מה שואלין בשלומן יישר מ"ד איישר לעכו"ם מאי שואלין בשלומן לישראל שלום עליכם וכ"ה בשביעית פ"ה. וה"פ בשלמא למ"ד ומחזיקין וכו' היינו חרוש בה טבאות איכא לפרושי הא דתנן בסיפא ושואלין בשלומן נמי אעכו"ם קאי והיינו לו' לו בשעת מלאכה יישר אלא למ"ד ומחזיקין וכו' היינו דאמרינן ליה יישר א"כ מאי ושואלין בשלומן דתנן בסיפא על כרחך לפרש דושואלין בשלומן אישראל העובד בשביעית קאי אע"ג דאיסורא קעביד שואלין בשלומן מפני דרכי שלום:
דלמא. מעשה בר"ח בר פפא ורשב"נ שהיו עוברין לפני אחד שחרש בשביעית:
ה"ג א"ל רשב"נ איישר א"ל ר"ח בר פפא לא כן אולפן ר' ולא אמרו העוברי' וגו' מכאן שאסור לו' לחורשי שביעית איישר א"ל לקרות אתה יודע לדרוש אי אתה יודע ולא אמרו העוברים אומות העולם עכו"ם שהן עוברים מן העולם וכו' וכ"ה בשביעית ובע"ז. והא דאר"ח בר פפא לא כן אולפן רבי לא קאי אהא דדריש דאין אומרין להעוברים על התורה יישר אלא אקרא קאמר שלמדו א"נ דרך כבוד א"ל כן:
פיסים וזימיונות. מיני מסים הן:
הדרן עלך פרק הניזקין