קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי דוד פרנקל
פרק ה · הלכה ח
מתני' רומז ונרמז. מה שהוא רומז או אחרים רומזין לו ונתרצה הכל קיים. רמיזה. בידיו ובראשו. קפיצה. עקימת שפתים שנא' קפצה פיה ואינו סימן ניכר כמו רמיזה:
הפעוטות. קטנים בני שבע ושמנה שהן חריפין ויודעין בטיב משא ומתן או בני תשע ועשר שאינן חריפין כל כך:
גמ' שוכר ומשתכר. לענין שכירות לשכור או להשכיר מטלטלין אבל לא למכור וי"ג שוור ומשתוור והוא תרגום של קפיצה:
פרייא. נערים קטנים שהגיעו לכלל גדלות וכדפרישית במתני' מפני חייהן. דאי אמרת אין זבינן זבינא לא ימכרו להן מזונות ולא יקחו מהם דבר שצריכין למזונותיהן:
אע"ג דר"י רבו גבי עיצומי. מחמיר בדבר שהוא בא מכחן כדתנן לקמן בפרקין מציאת חש"ו ר' יוסי אומר גזל גמור מודה בהנך שנותנין בניהן הקטנים לבעלי אומנות שהאומן נוטל מציאותן מפני חייהן שלא יהא להן איבה:
עיצומין. לשון שנים שנתעצמו בדין: