אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי דוד פרנקל

פרק ב · הלכה ב

הלכה א

מתני' בלילה ונתחתם ביום כשר. שהיום הולך אחר הלילה וה"ל חד יומא ואין זה מוקדם:

ביום ונחתם בלילה. מוקדם הוא דמשמע דמההוא יומא איגרשה ולא איגרשה עד למחר ובגמרא מפרש מאי פסולים:

כל גיטין. של מכר ומתנה והלואה:

פסולין. דאתי למיטרף מלקוחות מיומא דכתיבה ושלא כדין:

חוץ מגיטי נשים. דלאו לגוביינא עבידא:

גמ' פסול מפני אכילת פירות. שמזמן הגט ואילך אם ימכור הבעל פירות נכסי מלוג שלה כשתדע האשה מתי נכתב ונחתם הגט תגבה ואם לא היה בו זמן יהיה מוכר והולך וכשתתבע לדין יהיה ידה על התחתונה שיאמר לה קודם גירושין מכרתי לכך תקנו זמן בגיטין ומוקדם פסול נמי משום פירות שתטרוף שלא כדין:

מעתה תחוש לגיטין הבאין ממדינת הים וכו'. קסבר ריש לקיש לכך תקנו לומר בפ"נ משום שאינן בקיאין לשמה וקשיא ליה ומאי מהני שאומר בפ"נ בשלמא לשמה תקנה גמורה דסתמא לשמה קמסהיד דמימר אמר מ"ט אטרחוהו רבנן למימר בפ"נ משמע דצריך לשמה ועד דידע דנכתב לשמה לא קמסהיד אלא ניחוש שמא נכתב ביום ונחתם בלילה:

א"ל זה. נכתב ביום ונחתם בלילה זיופו מדבר אחר שהכתיבה והחתימה בעצמן כשרים אלא שדבר אחר גורם פסולו שלא נעשה ביום א'משא"כ פסול שלא לשמה פסולה בגופו הוא דה"ל כאלו לא נחתם מעולם:

אף ר"ש מודה. דחיישינן שמא פייס אשתו בתוך כך ובא עליה וה"ל גט ישן דפסול א"נ שמא נתפייס וביטל:

ל"ש. בלילה שלאחריו ול"ש למחר ואפי' לאחר כמה ימים מכשיר ר"ש דלא חיישינן שמא פייס דאם איתא דפייס קלא אית ליה למילתא שהשכנים והשכנות שומעין התגר וקטטה שביניהם וכשישקיט ריבם הכל מרגישים:

היידן הוא למחר. איזהו למחר שפוסל ר"ש אליבא דר' יוחנן:

ר' חנניא ור' מנא. פליגי בה:

חד אמר למחר. ממש והיינו היום שלאחריו:

וחרנא. ואחרינא אמר לאחר שני ימים דביום אחד ליכא לספוקי שמא פייס:

ה"ג וקשיא על דר"י לא כן א"ר בא וכו' אתיא דר"ש כר"א. וה"פ וקשיא על ר' יוחנן דאמר לא הכשיר ר"ש אלא עד למחר הא א"ר בא בשם ר"ז הא דתנן לעיל פ"ק ר"ש מכשיר אף גיטי נשים העולים בערכאות של כותים משום דס"ל כר"א דאמר עידי מסירה כרתי א"כ אין עידי החתימה מועילים כלום אלא מפני תיקון העולם א"כ למה יפסול הגט לר"ש מפני שאיחרוהו וחתמוהו הא כבר נתגרשה משעת הכתיבה:

כאן ברוצה לחתמו. מתני' דהכא איירי שאינו רוצה למסרו עד שיחתמו וכיון שלא נמסר עדיין ודאי אין לו דין גט עד שיחתמו:

וכאן. מתני' דפ"ק איירי בשאינו רוצה לחתמו בעדים כשרים אלא מסרו בעידי ערכאות ודאי בעידי מסירה ישראל לחוד כשר:

כשר. באותן שנים שחתמו היום שלא נתכווין אלא שיהי' שנים מהם עדים והשאר משום תנאי שהטיל בגט זה דלא ליהוי גיטא אא"כ חותמין בו כולן כדי לביישה ברבים:

פסול. שכוונתו שיהיו כולן עדים:

וכשרון וחשון. והכשירו הגט כר"ש דשעת הדחק היה וקסבר כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק אבל שלא בשעת הדחק חשו לדברי חכמים וצריכין שיחתמו כולן ביום אחד ל"א וכשרון מפני שחשו לתקנת עגונא אבל בלא"ה לא:

ה"ג הדא מסייעא לר"י מן דרבנן ופליג עלוי מן דר"ש. וה"פ ממעשה זה איכא סייעתא לר"י דאמר כולן משום עדים מדחשו לדברי חכמים שלא בשעת הדחק ש"מ דחכמים פסלי במקצתן היום ומקצתן למחר וכר' יוחנן וקשיא אהא דאר"י מודה ר"ש בחתמו למחר דפסול והכ' מוכח דלר"ש כשר למחר ולרשב"ל הוא בהיפך אית ליה סייעתא להא דאמר לר"ש אפי' לאחר כמה ימים וקשיא אהא דאמר והשאר משום תנאי:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה