אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי דוד פרנקל

פרק ב · הלכה א

פרק ב

מתני' המביא. בפני נחתם חציו. אחד מן העדים חתם בפני:

אחד אומר בפני נכתב וכו' פסול. כשהגט יוצא מתחת יד אחד שהוא מביאו ואין חבירו שליח בהבאתו מש"ה פסול דלשליח אצרכוהו רבנן למימר תרווייהו אבל אם הגט יוצא מתחת יד שניהם כשר ששנים שהביאו גט א"צ לומר בפ"נ ובפ"נ ולמאן דמוקי לה בגמרא בששניהם שלוחים אפ"ה פסול כיון דחד הוא דאיכא אחתימה ואיהו לא מסהיד אכתיבה אתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד א':

שנים אומרים בפ"נ וא'. שלישי אומר כו' נמי פסול מהאי טעמא:

ור"י מכשיר. כיון דמצרכי לאסהודי כמי אכתיבה או הוא או אחר תו לא אתי לאחלופי ובגמרא אמרינן חלוק היה ר"י אף בראשונה אאחד אומר בפ"נ וא' אומר בפ"נ:

גמ' ופריך ניחא בפ"נ אבל לא בפ"נ. דפסול כיון שאינו מעיד על החתימה לאן כלום הוא אלא בפכי נחתם אבל לא בפ"נ דתנן במתני' דפסול קשיא מ"ט הא עיקר קיומו של גט הוא בחותמיו ולא אמרו דבעינן לומר בפ"נ ובפ"נ אלא משום שאין עדים מצויין לקיימו או משום דאין בקיאין לשמה כדאמרינן לעיל ריש פ"ק והני חששות אינן אלא בחתימת העדים ונראה דלא פריך אלא מסיפא דתנן בפ"נ חציו ובפני נחתם כולו פסול קשיא ליה אמאי פסול הא מעיד על החתימות שהן עיקר:

ומשני אלא כר' יודה. דתנן לקמן פ' הגט ר"י פוסל בטופסי גיטין שנכתבו שלא לשמה הלכך אף שמעיד על חציו האחרון שהוא התורף שנכתב בפניו לשמה מכל מקום כיון שאינו מעיד על חציו הראשון שהוא הטופס נמי פסול לר"י דבעינן טופס לשמה:

ופריך ודר"י בח"ל. וכי פליג ר"י במביא גט בח"ל שצריך שידע השליח שהטופס נכתב לשמה:

המגרש בארץ ישראל. פליג ר"י וסובר שצריך שיהא נכתב לשמה משום דגזרינן טופס אטי תורף:

וכי יש טופסי גיטין בחוצה לארץ. בתמיה הא ודאי שאין השליח. צריך להעיד על כך דהיא גופא דרבנן שצ"ל בפ"נ גזרה שמא יבא הבעל ויערער וטופס לשמה נמי גזרה וה"ל גזרה לגזרה א"נ שינוייא הוא וה"פ וכי יש טופסי גיטין בח"ל וכי יש לחלק בחוץ לארץ בין טופס לתורף ודאי צריך שיעיד שנכתב בפניו גם הטופס דהא במגרש בח"ל בעינן שידע שהוא גט אשה ובתורף אין שם רמז לגט אשה שהרי תורף אינו אלא מקום האיש והאשה והזמן כדתנן לקמן פ' כל הגט וגם צריך שידע השליח שהוא נעשה שליח לגט זה שנכתב לשמה ושזה האיש שולח גט לאשתו ואין השליח יודע שהוא גט אשה אלא אם כן נכתב כולו בפניו דהיינו הטופס והתורף מיהו לקמן משמע שגם הרי את מותרת לכל אדם הוא מכלל התורף:

אם היה נכנס ויוצא מותר. ולא בעינן שיהא השליח עומד ורואה כתובת כל אות ואות:

אלא נתייחד. הגט ברשות הבעל ואין השליח שם מהו מי חיישינן שמא נתן שטר אחר או דלמה אינו חשוד לקלקלה בידי שמים כדאמרינן לעיל (דף א):

אבל אם אמר וכו' כשר. דאל"כ לפלוג בדידיה אם נתייחד ביד הבעלים בין כתיב' לחתימה פסול אלא ש"מ בכה"ג כשר:

ה"ג רב חסדא אמר חציו מתקנה וחציו מדבר תורה פסול רבי אלעזר אמר ר' אבין בעי אמר בפני נכתב ובפני נחתם בעד אחד וכו'. וה"פ רבי אלעזר אומר חציו מתקנת חכמים דהיינו עדו' השליח שהאמינו חכמים כשנים וחציו מדבר תורה היינו שהעידו שנים על חתימת עד השני פסול דבעינן או כולו בתקנת חכמים או כלו בקיום הגט ורבי אבין מיבעיא ליה בחציו מתקנה וחציו מדברי תורה ל"א רבי אבין לפרושי דברי רב חסדא הוא דאתי:

אין כשר אלא זה. ודאי גט כזה כשר הוא דמי איכא מידי אלו אמר אחד דהיינו השליח כשר השתא דאיכא תרי יהא פסול:

רבי אבא לא אמר כך. כל זה מדברי רבי אמי הוא ואמר דרבי אבא לא אמר כן לפסול בכה"ג אלא דוקא באומר שהוא העד השני וכדמסיק:

נעשה נוגע בעדותו. דנראה כאלו בא להעיד על חתימת השני כדי שתתקיי' עדותו בהחתימו':

אילין תרין חורנא. הנך שני עדים אחרונים אין אני יודע מה טיבן מי סגי במה שהעיד בפ"נ מאלו השני' הראשונים או צריך שיעיד השליח אף על חתימת שנים האחרונים שבפ"נ:

תפלוגתא דר"י ורשב"ל. בדבר זה פליגי ר"י ור"ל לר"י פסול ולר"ל כשר:

דאיתפלגון. דפליגי ר"י ור"ל באומר לעשרה כולכם חתומו גט זה וחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר:

כשר. שלא נתכוין שיהיו כולן עדי' אלא שנים עדי' והשאר משום תנאי שהטיל בגט זה דלא ליהוי גיטא אא"כ חותמין בו כולן כדי לביישה ברבים:

פסול עד שיחתמו. כולן ביום אחד שכוונתו שיהיו כולן עדים ונכתב ביום ונחתם בלילה פסול:

מה פליגין. כי פליגי ת"ק ור"י במתני' דוקא בשהגט יוצא מתחת יד זה שאומר בפני נחתם וטעמייהו דרבנן דפסלי כיון דלא אמר בפני נכתב דאתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא שיאמרו קיום שטרות באחד ור"י סובר כיון דאצריכיניה תרי אחריני במקומו לאסהודי אכתיב' תו לא אתי לאחלופי:

ה"ג ר' חנניא אמר רבי זעירא מה פליגין. כי פליגי ביוצא מתחת ידי אחר כלומר מתחת ידי עידי כתיבה דה"ל שנים שהביאו גט וקסבר ר"י שנים שהביאו גט אצ"ל בפ"נ ובפ"נ ות"ק סובר אפילו שנים שהביאוהו צ"ל בפ"נ אבל ביוצא מתחת יד האומר בפני נחתם לחוד אף ר' יהודה מודה דפסול דאתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא א"נ קסבר ר"ז כריב"ל לפי שאין בקיאין בדקדוקי גיטין ומתני' לאחר שלמדו ות"ק סובר גזרי' שמא יחזור הדבר לקלקולו ור"י סובר לא גזרינן:

ה"ג מתיב ר' אימי לרבי זעירא אם ביוצא מתחת ידי אחר רבי יודה מכשיר אפי' בקמייתא. וה"פ לדידך דקאמרת טעמא דר"י משום שנים שהביאו גט ולא גזר ר"י אם כן לפלוג ר"י אף בקמייתא באחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם כיון דיוצא מתחת ידי שנים ליכא למיחש לקיימו ולשמה נמי הא למדו ולקלקול לא חיישינן דודאי רישא דומיא דסיפא איירי:

אייתי רבי אמי לרבי יונה חמוי. כשבא ר"א לר' יונה חמיו תני ליה ברייתא דפליג ר"י אף בראשונה והיינו כר"ז:

ה"ג ואחד אומר בפני נחתם פסול:

ה"ג לישן מתני' מסייע לר' אימי בזה רבי יודן מכשיר. וה"פ לשון התוספתא דתני שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול ור"י מכשיר בזה לאו למעוטי אחד אומר בפ"נ ואחד אומרי בפ"נ דלא פליג ר"י ופסול כר' אימי:

וקשיא על דר"ז. והך ברייתא קשיא לר"ז:

עדות עד אחד אם ביוצא מתחת ידי אחר כהדא. כרישא דמתני' דא' אומר בפ"נ וא' בפ"נ ושניהם הביאוהו לא עשו חכמים עדות המעיד על החתימה כשנים קשיא א"כ אימת עשו עדות עד א' כשנים כלומר הא אפי' בשהעיד אחד על הכתיבה והחתימה הכשירו חכמים כדתנן בריש מכלתין:

ומשני בזמן. שאדם אחד מעיד על הכתיבה והחתימה הוא דהאמינוהו כבי תרי דליכא לאחלופי בקיום שטרות דעלמא כיון דצ"ל גם בפני נכתב אבל בשאינו מעיד אלא על החתימה ואתי לאחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד א':

וביוצא מתחת ידו. אסיפא דמתני' קאי דתנן א' אומר בפ"נ וב' אומרים בפ"נ כשר בשהגט יוצא מתחת יד עד המעיד על הכתיבה:

והוה ר"ז מסתכל ביה. דקס"ד דוקא נקט וביוצא מתחת ידו דנעשה כשנים על זה ושנים על זה אבל מתחת יד עידי חתימה פסול והיינו כדעתיה דר"ז בסמוך:

ואפי' יוצא מתחת ידי אחר. כלומר וכ"ש ביוצא מתחת ידי אחר פשיטא דכשר דה"ל שנים שהביאוהו דאצ"ל בפ"נ ובפ"נ:

אתיא. הא דר' יסא כר"א עד דלא חזר ביה דבשנים שהביאוהו אפי' רבנן מודו דכשר:

אפי'. לאחר שחזר בו ר' אמי וסובר דאפי' בשהגט יוצא מתחת יד שני עידי הכתיבה נמי פסלי רבנן אפ"ה שפיר קאמר ר' יסא בסיפא אפי' יוצא מתחת יד אחד כשר דודאי יש לחלק בין שנים מעידים על הכתיבה ובין שנים מעידים על החתימה דחתימה בשנים יפה כחה דלא אתי לאחלופי אבל כתיבה בשנים אין כחה יפה:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה