קרבן העדה על תלמוד ירושלמי גיטין· רבי דוד פרנקל
פרק א · הלכה ג
מתני' אם יש עליו עוררין. בגמרא מפרש מי עורר:
יתקיים בחותמיו. אם יעידו העדים על חתימת ידיהם או עדים אחרים מכירין חתימתן כשר ואם אין עליו עוררים מסתמא כשר דהא בקיאין לשמה ועדים מצויין תמיד לקיימו:
מתני' שוין במוליך ומביא. שצ"ל בפ"נ ובפ"נ:
גמ' מי עורר. דערער תד לא מהני דאר"י אין ערער פחות משנים ואי תרי ותרי נינהו מאי חזית דסמכית אהני החתומי' על השטר סמוך אהני ואוקמא אשה בחזקת אשת איש:
הלקוחות. שלקחו נכסים מבעלה של זו אחר זמן הכתוב בגט והאשה באת לטרוף מהם בגט זה שבידה דהכי תנן הוציאה גט ואין עמה כתובה גובה כתובתה וטוענין הלקוחות מזוייף הוא:
עד כדון בערר שחוץ לגופו. כגון שאומר שלא נכתב לשמה וכדומה לו הוא דמהני הקיום בחותמיו:
בערר שבגופו. כגון שבאו שנים אחרים ואומרים שהוא מזוייף מי מהני הקיום או לא:
ופשיט תפלוגתא דר"י ורבנן דתמן. בפ"ב דכתובות (דף ז ע"ב) קאר"י שנים אומרים מת וניסת ואח"כ באו שנים אחרים ואומרים לא מת אוקי תרי להדי תרי ואוקי אשה בחזקת אשת איש ורבנן דתמן אמרין בשעה שניסת בעדות ברורה ניסת אפי' באו אח"כ מאה ואמרו לא מת אין מוציאין אותה וה"נ לרבנן דתמן משנתקיים בחותמיו אפי' באו אח"כ מאה ועררו ערעורן בטל דשנים הראשונים נאמנים ולר' יוחנן אמרי' אוקי תרי להדי תרי ואתתא בחזקת אשת איש ולא מהני הקיום אלא לבטל ערעורו של הבעל:
ה"ג ע"ד דרבנן דתמן ל"ש ערר שחוץ לגופו ול"ש ערר שבגופו בטל ע"ד דר"י ערר שחוץ לגופו עררו בכול וערר שבגופו עררו קיים:
ה"ג תני המביא גט וכו'. תוספתא בפרקין:
הרי מחזירו למקומו. ממקום שקיבלו ששם מכירין חתימת העדים ומקיימו ע"י ב"ד וכשמביאו למקום האשה אצ"ל בפ"נ אלא אומר שליח ב"ד אני שלא אמרו חכמים שצ"ל בפ"נ להחמיר דאין קיום חותמיו מהני אלא להקל שמשאמר בפ"נ תו א"צ לקיימו אבל ודאי דאף הקיום מהני וכ"ה בתוספתא: