קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי דוד פרנקל
פרק ד · הלכה ב
מתני' אין נוטלין עצים מן הסוכה. סוכה שאינה של מצוה כגון בפסח או בעצרת אין נוטלין ממנה עצים בי"ט משום סתירת אהל:
אלא מן הסמוך לה. כגון קנים הזקופים סמוך לדפנות וכדמפרש בגמ' מביאין עצים. תלושין מן השדה שבתוך התחום מן המכונס שכנסן מעי"ט דדעתיה עילויהו אבל המפוזרין מוקצה הן:
קרפף. מקום מוקף סביב והוא משתמר:
כל שסמוך לעיר. והוא דאית ליה מפתח שמשמר דר"י תרתי בעי:
כל שנכנסין לה בפותחת וכו'. כיון דאית ליה פותחת לא בעינן סמוך אלא אפי' רחוק עד קרוב לסוף תחום שבת לא בעינן פותח' ואם הוא רחוק מתחום שבת ויש לו פותחת נמי שרי:
גמ' בשלא נתכוין לעבותה. להדופן הוא דמותר ליטול מן הסמוך לה אבל אם נתכוין בקנים אלו לעבות ולחזק הדופן אסור ליטלן:
בשלא התנה. עליהן מעי"ט דה"ל כסותר אהל אבל בשהתנה אפי' נתכוין לעבותה שרי:
ויש אדם מתנה לסתור אוהלין. בתמיה וכי מהני תנאי לסתור אהל בי"ט דקס"ד לעבותה היינו שנארגו עם הדופן אח"כ:
ואומר. מי שאומר לפני שמואל דלעבותה היינו בטפול לדופן ולא נארוג עמו הלכך מהני תנאי:
והוה רנב"י הוי בה. והוה רנב"י מגמגם בהך תירוצא:
ועל מה נחלקו על המפוזרין שבקרפף. ומתני' ר' נתן אליבא דב"ה היא א"נ כראב"ש ואליבא דכ"ע:
ובלבד מן המפוזרין שבקרפף. והיינו כר' נתן:
ופריך מחלפה שיטתיה דר"י. קשיא דר"י אדר"י:
דתנינן תמן. עירובין פ"ב:
אפילו אין בה. בגינה ובקרפף אלא בור שיח ומערה מטלטלין בתוכה דה"ל כהוקף לדירה ואפי' רחוק מן העיר ואלו הכא מצריך ר"י שתהא סמוכה לעיר דוקא:
כבית דירה עביד ליה ר"י. מיהו אין דעתו עליה כל שאינה סמוכה לעיר ל"א כל שיש בה בור או שיח ומערה דה"ל בית דירה ליכא מאן דפליג דשרי והכא איירי שאין בה א' מכל אלו והראשון נראה: