אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי דוד פרנקל

פרק ב · הלכה ז

הלכה ו

מתני' מכבדין בין המטות. שאוכלין שם שהיו רגילים להסב ולאכול על המטות ומפני שהוא מקום מועט לא חשו שמא ישוה גומות:

מוגמר. לבונה ע"ג גחלים להריח בה:

גדי מקולס. מפרש בגמ' וחכמים אוסרין. בשלשתן בכיבוד משום אשוויי גומות ומוגמר דלאו צורך לכל נפש אלא למפונקים ומעונגים וגדי מקולס מפני שנראה כאוכל קדשים בחוץ:

גמ' היו קופלין אותן. ונמצא החדר מתכבד מאליו:

א"כ. לא היו חביריו חלוקין עליו דאף בשבת מותר לעשות כן:

פרדיסקי'. כלים נבובים ומנוקבין והיו פוקקין נקביו לשמר העשן והריח שלא יצא ובי"ט היו פותחין אותן:

מקולס. ראשו וכרעיו תולין חוצה לו כגבור זה שכלי זיינו עמו וכובע נחושת מתרגמי' וקולסא דנחשא:

כולו צלי. ואין חסר ממנו כלום:

אילולי שאת תודוס. כלו' אדם חשוב:

לא היינו מנדין אותך. בתמי':

מהו תודס. מהו חשיבותיה:

דהוה משלח פרנסתהון דרבנן. שהיה מסייע לחכמים בפרנסתן שהיה נותן סחורה לת"ח להשתכר בהן:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה