אור ברסלב

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה· רבי דוד פרנקל

פרק א · הלכה יא

הלכה י

מתני' אין משלחין. דורון איש לרעהו:

אלא מנות. דבר מוכן שאינו עשוי להניחו למחר כגון חתיכות בשר ודגי':

אבל לא תבואה. שאינה ראויה לאכילה היום שהרי צריכה טחינה ואין טוחנין ביום טוב:

ורבי שמעון מתיר בתבואה. בגמרא מפרש טעמא:

גמ' ירך. מבהמה גדולה מותר לשלחה דמנות משמע אפי' ירך שלימה ולא הוה טירחה:

גדי קטן אסור לשלחו. בתמיה וה"ה דמצי למפרך מעוף קטן ושלם:

לא מסתברא. דמתירין ב"ה לטעון הבהמה על כתפיו דמיחזי כעובדין דחול:

אבל. כי מתירין ב"ה דוקא למושכו ולהוליכו. ל"א אבית שמאי קאי כי אסרי בית שמאי לשלוח חיין דוקא להטעינן על כתפיו אבל למשוך שרי:

מה בין וכו'. טעמא קאמר לכך מותר למשוך ולהוליך דמה בין מושכו וכו' וליכא היכירא:

שמעת מאביך. אם מותר לטלטל תרנגולת בי"ט:

ופשיט אם היתה. התרנגולת מוכנת לשחיטה מותר:

ופריך הש"ס ואין כל סתם התרנגולין מוכנין לשחיטה.א"כ הכל יהו מותרין:

ומשני ולכן צריכה. כי קמיבעיא ליה אם ידעינן בודאי שאינו רוצה לשחטה אלא לגדל ביצים ופשיט ליה דדוקא מוכנת לשחיטה דהיינו סתמן מותרין אבל אם מוכנת לגדל ביצים אסורה:

אמרה לו. ר"י נשיאה הך שמעתתא לר' הושעיא בלחש כלומר לו לבד שלא ברבים:

כשם ששמעתיה. מאבא בלחישה כך אני אומרה לך בלחישה:

עסיסיות. מאכל העשוי מן חיטין שלימות:

ה"ג שהוא מאכל לודיות. וכ"ה בתוספתא וה"פ שאנשי לוד אוכלין מאכל מפולין שלימין:

שעורים שהן מאכל בהמה. דר"ש מתיר לטלטל בי"ט אפי' מאכל בהמה:

לכל נפש. אך אשר יאכל לכל נפש:

תוכן העניינים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי ביצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה